בתי ספר במעבר מסביבה מוסדית לסביבה תחרותית-כלכלית: מודל התאמה לסביבה משתנית צבי ימי ויצחק סמואל מגמות, 2004, מג (2), 347 - 373

תיאור המחקר מחקר זה מציג מודל תיאורטי העוסק באסטרטגיות הסתגלות של מבנים ארגוניים ובתהליכים ניהוליים של ארגונים הפועלים בסביבה משתנית ובוחן את התהליכים המתרחשים בבתי ספר במערכת החינוך הישראלית, בהתבסס על "התיאוריה המוסדית החדשה" ועל "תיאורית התלות במשאבים" בחקר ארגונים. המחקר מוצא את הקשרים הסטטיסטיים בין המשתנים השונים במודל, על מנת ליצור טיפולוגיה שתסייע לאבחן את ההתייחסות של כל בית ספר ישראלי לסביבה שבה הוא פועל ולאבחן את דפוסי הארגון והניהול שלו.

הרקע התיאורטי למחקר יכולתם של ארגונים להסתגל לסביבה משתנה ולשרוד בה, משמשים מזה זמן רב נושא חשוב במחקר הארגוני, כשמערכת היחסים של הארגון עם הסביבה הפכה לנושא רב-משמעות בניתוח מנגנוני הקיום וההישרדות של ארגונים. בחקר הארגונים פותחו מודלים שונים העוסקים בתהליכי הסתגלות וההישרדות של ארגונים הפועלים בסביבה תחרותית-עסקית, ומרביתם מבוססים על "תיאורית התלות במשאבים". הסביבה במודלים אלו כוללת ספקים, לקוחות ומתחרים, ומדגישה בעיקר את תהליך הביצוע הרציונלי של המרת תשומות לתפוקות, את התוצר, את האפקטיביות ואת היעילות.

תיאורית התלות במשאבים לפי תיאוריה זו, הפעולות והשינויים בארגון הן נגזרת של תלותו במשאבים הכלכליים שמספקים לו הלקוחות, פעולותיהם של המתחרים שעלולות למנוע מהארגון את משאביו, ותלותו בספקים של חומרי הגלם ההכרחיים לתהליך הייצור (Tompson, 1967; Yuchtman & Seashore, 1967). חסרונה של תיאוריה זו, היא בכך שהיא מסבירה בעיקר את השפעות הסביבה העסקית-תחרותית ואינה מתייחסת לתחום הרחב של השפעות מוסדיות על ארגונים. לפיכך, היא אינה מספקת הסבר משביע רצון להבנת השינויים המבניים והתפקודיים של ארגונים הפועלים בסביבה מוסדית (DiMaggio & Powell, 1983).

התיאוריה המוסדית החדשה תיאוריה זו עוסקת בתהליכי ההסתגלות וההישרדות של ארגונים הפועלים בסביבה מוסדית. היא בוחנת ארגונים מוסדיים כמערכות חינוך או צבא (סמואל, 1996). הגישה מבוססת על ההנחה שלכל שדה ארגוני יש מאפיינים תרבותיים המסבירים את המבנה ואת ההתנהגות של הארגונים הפועלים בו. לפי הגישה המוסדית החדשה, ארגונים אלו נוטים למסד דפוסים והסדרים חברתיים הנהוגים השדה הארגוני שהם שייכים אליו, על מנת להשיג לגיטימציה מהסביבה המוסדית, המבטיחה להם משאבם ותמיכה הדרושים להמשך קיומם. לפי תיאוריה זו, ארגונים מוסדיים השייכים לאותו שדה ארגוני צפויים להיות בעלי מבנים ארגוניים דומים, עקב נטייתם לפעול בהלימה עם הנורמות המקובלות בשדה הארגוני שבו הם מצויים.

השינויים במערכת החינוך בעוד שבעבר התאפשר לבתי הספר להתעלם מגורמים בסביבתם, כיוון שנסמכו בעיקר על משרד החינוך שממנו קיבלו את עיקר הלגיטימציה לקיומם והיו תלויים בו לצורך הישרדותם, כיום השתנה המצב והולכת וגדלה מעורבותם של ההורים, של הקהילה ושל גורמים נוספים בנעשה בבית הספר (ברקול, 1995; פרידמן, 1992). מעורבות זו יוצרת לחץ על הנהלות בתי הספר להתאים את דפוסי הלימוד והחינוך לשינויים המתרחשים בסביבתם.

מטרת המחקר כיום אנו מוצאים במערכת החינוך בישראל נטייה הולכת וגוברת לתחרותיות ולהתאמה גם עם הסביבה המקומית. במצב כזה קשה ליישם את התיאוריה המוסדית החדשה, בעיקר במצב של שינויים דינמיים בסביבה החברתית והחינוכית. השאלה היא, אם כן, האם אפשר להסביר את תהליכי ההתאמה לסביבה של בתי הספר במערכת החינוך הישראלית באמצעות התיאוריה המוסדית החדשה, ומה הם הרכיבים הנוספים הנדרשים לצורך ההסבר התיאורטי של תהליכים אלו. במחקר זה נבחנים תהליכים חברתיים וארגוניים בשדה החינוך בישראל שאינם מוסברים על ידי התיאוריה הקיימת, ומטרתו להציג מודל תיאורטי המתאר את תהליך ההתאמה של בתי ספר לסביבתם. המודל משלב כמה תיאוריות ארגוניות, ומתאר את אסטרטגיות ההסתגלות, את התהליכים ואת המבנים הארגוניים של בית הספר, כחלק מתהליך ההתאמה שלהם לסביבה. כמו כן, המחקר מציג מיפוי של טיפוסי הסתגלות של בתי ספר לסביבה שבמחיצתה הם פועלים, הנגזרים מהמודל התיאורטי.

תרשים 1: מודל הסתגלות בית ספרי לסביבה אסטרטגיות גישור תפיסת סביבה כלכלית צימוד מבני בהירות דרישות הסביבה הערכה בית ספרית תפיסת סביבה מוסדית אסטרטגיות בלימה מקרא: ציר חיבור בין משתנים פנים ארגוניים (כולל כוון השפעה) ציר חיבור בין הארגון והסביבה

לוח 1: טיפולוגיה של סביבות ארגוניות תפיסת הסביבה של ההנהלה האופן שבו ארגונים מתמודדים עם סביבתם נגזר מהאופן שבו ראשיהם קולטים ומפרשים את מאפייני סביבותיהם. לטענת צ'ילד (Child, 1972) מנהלי ארגונים מגדירים לעצמם את הסביבה שהם פועלים בה כחלק מהאסטרטגיה הכללית שלהם. התפיסה הנתפסת של מנהלי בתי ספר עשויה להיות מורכבת מצירופים שונים של סביבה מוסדית וסביבה כלכלית-תחרותית, שהקשר ביניהן יוצר מצב ייחודי. לוח 1: טיפולוגיה של סביבות ארגוניות -------------------------------------------------------------------------------------------------- סוג סביבה סביבה מוסדית חזקה סביבה מוסדית חלשה סביבה כלכלית חזקה דגש כפול דגש כלכלי-תחרותי סביבה כלכלית חלשה דגש מוסדי אין כל דגש

בהירות דרישות הסביבה דימאג'יו ופאוול (DiMaggio & Powell, 1983), מייחסים חשיבות לחוסר הוודאות (או רמת הבהירות) כגורם רב משמעות בתהליכי ההיווצרות של ארגונים בעלי צורה דומה בשדה ארגוני נתון. לפיכך, בהירות דרישות הסביבה היא משתנה העשוי להשפיע על בנית האסטרטגיה הבית ספרית.

אסטרטגיות ארגוניות כאמור, האופן שבו הארגון תופס ומפרש את שילובי הסביבות שבהן הוא פועל ורמת המיסוד של הסביבה עשויים להשפיע על האסטרטגיה שינקוט (סמואל, 1996). האסטרטגיה המועדפת כלפי סביבה מוסדית, על פי גישתם של מאייר ורואן (Meyer & Rowan, 1977) היא של ניתוק מהסביבה, המתבטא בבחירת אסטרטגית בלימה מתאימה (סמואל, 1966). אסטרטגיות בלימה הן אסטרטגיות המכוונות ליצור חיץ בין הארגון, ובמיוחד בין מערכת ההפקה שלו לבין סביבתו, זאת כדי למנוע זעזוע בתהליכי ההפקה. אסטרטגיות אלו מנסות להקטין את חוסר הוודאות בארגון על ידי ספיגת זעזועים, חיזוי מצבים וכדומה. האסטרטגיה המועדפת בגישה הכלכלית-תחרותית היא אסטרטגית "גישור" המצופה לפי תיאורית התלות-במשאבים. אסטרטגיות גישור הן אסטרטגיות המיועדות להגדלת כוחו של הארגון מול ארגונים אחרים, השגת שליטה יחסית על הסביבה לשם הבטחת משאבים חיוניים, בניית יחסי נאמנות ושותפות, יחסי פטרונות כלפי ארגונים ועוד.

המבנה הפנימי של הארגון את אופי המבנה אפשר להגדיר באמצעות רמת הצימוד שבין היחידות הפנימיות לבין עצמן, כלומר, התלות ההדדית בין תת-המערכות המרכיבות את הארגון. עוצמת הצימוד הוגדרה על פי שלוש רמות: צימוד רופף, צימוד בינוני וצימוד הדוק. הצימוד הרופף מייצג קשרים חלשים יחסית בין המורים, זיקה מעטה בין המקצועות הנלמדים ובידוד מקצועי של המורים (Weick, 1976). צימוד בינוני משקף רמה בינונית של תהליכים אלו, ואילו צימוד הדוק מייצג קרים מקצועיים וחברתיים חזקים בין המורים, תיאום ותקשורת בקבלת החלטת ובביצוען בין ההנהלה למורים וזיקה הדוקה בין מקצועות הלימוד השונים.

רמת הבקרה הפנימית נהוגה בבית הספר (משוב והערכה) שתי הגישות התיאורטיות – התיאוריה המוסדית ותיאורית 'תלות במשאבים' – טוענות לקיומם של מנגנוני משוב והערכה בית ספריים, אולם כל אחת מצביעה על אופי אחר של המנגנונים ועל סיבות אחרות. על פי התיאוריה המוסדית החדשה, בתי ספר יטו להקטין את הפיקוח החיצוני על הארגון באמצעות תהליכי מדידה והערכה חיצוניים, אולם תוך הצגת קיום מנגנוני הערכה באופן "טקסי" כלפי חוץ, ועל פי תיאורית 'תלות במשאבים', נמצא נטייה למנגנוני משוב והערכה בבתי ספר שבהן קיימת תפיסה כלכלית-תחרותית כחלק מתהליכי הייעול המכוונים של בית הספר.

לוח 2: צירופים אפשריים של ממדים ארגוניים באמצעות המשתנים המופיעים במודל אפשר להציג טיפוסים שונים של הסתגלות בתי ספר לסביבה שהם פועלים במחיצתה. לוח 2: צירופים אפשריים של ממדים ארגוניים -------------------------------------------------------------------------------------------------- סוג סביבת הייחוס אסטרטגיה ארגונית מבנה הארגון דגש מוסדי בלימה צימוד רופף דגש כלכלי-תחרותי בלימה וגישור צימוד בינוני-נמוך דגש כפול גישור צימוד בינוני-גבוה העדר דגש העדר אסטרטגיה צימוד הדוק

השערות המחקר הנחות היסוד הארגוניות שעליהן מבוססות ההשערות הינן: ארגונים פועלים להבטיח את קיומם לטווח ארוך. הסתגלות לסביבה היא אמצעי להישרדות של ארגונים. שינויים בסביבה מאלצים את הארגונים פועלים בתוכה להשתנות בהתאמה, בכדי לשמור עצמם מפני כליה בטווח ארוך. תהליכי ההסתגלות של ארגונים בסביבה משתנה כוללים שינויים מבניים, תפקודיים ותרבותיים.

ההשערה המרכזית בתי ספר הפועלים בסביבה המצויה בשלב מעבר מסביבה מוסדית לסביבה תחרותית-כלכלית, יטו לסגל לעצמם אסטרטגיה ומבנה ארגוני המביאים לידי הלימה בין הסביבה הנתפסת וביניהם. תהליך זה של שינוי יעודד דרכי התמודדות שונות של בתי הספר; ועל כן יוביל לשונות מבנית ותפקודית ביניהם.

השערות המשנה השערה 1 ככל שצוות בית ספר מגדיר את סביבתו כסביבה תחרותית-כלכלית ברמה גבוהה יותר ("דגש כלכלי") – כך תהיה לו נטייה גדולה יותר לפנות לאסטרטגיית "גישור" מול הסביבה הקרובה. השערה 2 ככל שצוות בית הספר מגדיר את סביבתו כסביבה מוסדית ("דגש מוסדי") כך תהיה לו נטייה חזקה יותר לאסטרטגיות "בלימה" מול הסביבה הקרובה. השערה 3 במצב שבו שתי הסביבות נתפסות כבעלות חשיבות רבה על ידי הנהלת בית הספר ("דגש כפול") תיווצר נטייה להפעיל בו זמנית את שתי האסטרטגיות, תוך ניסיון לרצות את שני הצדדים. השערה 4 ככל שבתי הספר יגדירו את סביבתם כסביבה תחרותית-כלכלית יותר, המבנה הפנימי של בית הספר ייטה להיות בעל צימוד הדוק יותר. לעומת זאת, ככל שבתי הספר יגדירו סביבתם כמוסדית יותר, המבנה הפנימי ייטה להיות בעל צימוד רופף יותר. במקרה שהנהלת בית הספר נוטה לתפוס את סביבתה כבעלת דגש כפול (סביבה מוסדית חזקה וסביבה כלכלית חזקה), יש לצפות למבנה ארגוני בעל רמת צימוד בינונית.

שיטת המחקר אוכלוסיית המחקר ושיטת דגימה אוכלוסיית המחקר כללה מדגם מייצג של בתי ספר השייכים למערכת החינוך בישראל (ללא החינוך העצמאי. לצורך המחקר נדגמו 102 בתי ספר המייצגים באופן יחסי את המגוון הקיים במערכת החינוך הישראלית מבחינת סוגי בתי הספר (יסודי, חט"ב ותיכון) ומבחינת מגזרי האוכלוסייה (ממלכתיים, ממ"ד וערביים). הדגימה הייתה הסתברותית. בכל בי"ס מילא את השאלון המנהל, ובממוצע 5 מורים נוספים שנדגמו. סך הכול השתתפו במחקר 592 מנהלים ומורים.

כלים כלי המחקר היה שאלון שהורכב מ 61 שאלות סגורות ו-3 שאלות פתוחות. בשאלות הסדורות התבקשו הנשאלים לדרג את שובתם על סולם בן 7 דרגות. המשתנים והמדדים שנכללו בשאלון הם: תפיסת סביבה כלכלית-תחרותית: משתנה זה נמדד באמצעות מדד הכולל 10 שאלות מתוך השאלון המתייחסות לתפיסת הנשאלים את סביבתם כבעלת מאפיינים כלכליים תחרותיים. מקדם המהימנות של מדד זה הוא 59.=α תפיסת סביבה מוסדית: משתנה זה נמדד באמצעות מדד הכולל 5 שאלות מתוך השאלון המתייחסות לתפיסת הנשאלים את סביבתם כבעלת מאפיינים מוסדיים. מקדם המהימנות של מדד זה הוא 64.=α אסטרטגית גישור: משתנה זה נמדד באמצעות מדד הכולל 6 שאלות מתוך השאלון המתייחסות לאסטרטגיית 'גישור' של בית הספר כלפי סביבתו. מקדם המהימנות של מדד זה הוא 73.=α אסטרטגיית בלימה: משתנה זה נמדד באמצעות מדד הכולל 4 שאלות מתוך השאלון המתייחסות לאסטרטגיית 'בלימה' של בית הספר כלפי סביבתו. מקדם המהימנות של מדד זה הוא 61.=α רמת הצימוד המבני של בית הספר: משתנה זה נמדד באמצעות מדד הכולל 11 שאלות מתוך השאלון המתייחסות לנושאים הקשורים לארגון, לתהליכי העבודה ולאקלים הארגוני בבית הספר. מקדם המהימנות של מדד זה הוא 90.=α

בהירות דרישות הסביבה: משתנה זה נמדד באמצעות מדד הכולל 4 שאלות מתוך השאלון המתייחסות לבהירות הדרישות והמדיניות של גורמי הסביבה הנמצאים בקשר עם בית הספר. מקדם המהימנות של מדד זה הוא 83.=α קיום הערכה בית ספרית: משתנה זה נמדד באמצעות מדד הכולל 3 שאלות מתוך השאלון המתייחסות לתחומי משוב והערכה בית ספריים בתחומי ההישגים הפדגוגיים ובתחום הניהולי והחברתי של בית הספר. מקדם המהימנות של מדד זה הוא 70.=α משתנים נוספים שנרשמו לגבי כל בית ספר בשאלון: מחוז. שכבת בית ספר וסוג בית הספר.. גודל בית הספר (לפי ארבע קבוצות גודל). המגזר אליו משתייך בית הספר. נתונים איכותניים שנאספו בנוסף לשאלונים: תוכניות חינוכיות מסוגים שונים המופעלות בבית הספר ביוזמת בית הספר או גופים אחרים. ראיונות ממוקדים עם מדגם של מנהלי בתי ספר, מורים, אנשי משרד החינוך, אנשי רשויות ואנשי אקדמיה. כמו כן, נעשה עיון בחומר תיעודי של בית הספר, כשבצעה בעיקר בדיקה של פעילויות עיקריות שבוצעו על ידי בית ספר בשנים האחרונות בנושאי ארגון, פדגוגיה וקהילה.

ממצאים ממוצע התפיסה המוסדית (M=4.74) נמצא גבוה לעומת ממוצע התפיסה הכלכלית תחרותית (M=3.83). במבחני t עבור מדגמים מזווגים, ההבדלים שבין שני הממוצעים נמצאו מובהקים סטטיסטית (p<.0001). כלומר, צוותי בתי הספר תופסים את הארגון כסביבה יותר מוסדית מאשר סביבה כלכלית תחרותית. הממוצע של אסטרטגיית בלימה (M=4.99) נמצא גבוה יותר לעומת ממוצע אסטרטגיית הגישור (M=3.84). במבחני t עבור מדגמים מזווגים, ההבדלים בין שני הממוצעים נמצאו מובהקים סטטיסטית (p<.0001). על פי לוח המתאמים, נמצא כי אכן קיים קשר חזק בין תפיסת הסביבה של הנהלת בית הספר ובי האסטרטגיה הארגונית הרלוונטית לכל אחד מסוגי התפיסה: תפיסה כלכלית –תחרותית נמצאת במתאם גבוה עם אסטרטגיית גישור (**56.), ותפיסה מוסדית נמצאת במתאם גבוה עם אסטרטגיית בלימה (**41.) השערות 1 ו 2 אוששו. ההשערה הרביעית, כי ככל שבתי הספר יגדירו את סביבתם כסביבה תחרותית-כלכלית יותר, המבנה הפנימי של בית הספר ייטה להיות בעל צימוד הדוק יותר, וכן הפוך, לא אוששה. לא נמצאה השפעה ישירה של תפיסת ההנהלה את הסביבה על המבנה הארגוני של בית הספר, אלא על האסטרטגיה בה הוא נוקט.

תרשים 2: הקשרים בין המשתנים במודל הסתגלות בית ספרי לסביבה אסטרטגיות גישור **53. **78. תפיסת סביבה כלכלית צימוד מבני **30-. **39. בהירות דרישות הסביבה **34. n.s **34. **48. *16. *21. **35. הערכה בית ספרית **34. תפיסת סביבה מוסדית אסטרטגיות בלימה **29. מקרא: ציר חיבור בין משתנים פנים ארגוניים (כולל כוון השפעה) ציר חיבור בין הארגון והסביבה p<.01** p<.05*

לוח 3: טיפוסים אופייניים של הסתגלות לסביבה לפי תכונות ארגון ------------------------------------------------------------------------------------------------------------ תכונות הארגון טיפוס ________________________________________________ הסתגלות תפיסת הסביבה אסטרטגיה צימוד מבנה ----------------------------------------------------------------------------------------------------------- מחויבות כפולה דגש כפול אסטרטגיה כפולה הדוק או בינוני-גבוה מוסדי דגש מוסדי דגש בלימה בינוני-נמוך כלכלי-תחרותי דגש כלכלי-תחרותי דגש גישור הדוק או בינוני-גבוה לא מסתגל אין כל דגש אין כל דגש חלש

סיכום ישנו קשר בין תפיסת הסביבה של בית הספר לבין האסטרטגיה הארגונית בה הוא נוקט. תפיסת הסביבה אינה משפיעה ישירות על המבנה הארגוני, אלא האסטרטגיה הארגונית והפעילות המתבצעת בפועל בבית הספר הן הגורמים המשפיעים על המבנה הארוגני ולאו דווקא האופן שבו ההנהלה תופסת את הסביבה. הגישה התיאורטית שעליו התבסס מחקר זה והמודל שפתח בו עשויים לספק בסיס לאבחון ולניתוח של ארגונים מוסדיים בארץ, שאינם בהכרח בתחום החינוך, כאלה שסביבתם המוסדית משתנית ומאמצת צביון עסקי-תחרותי. ארגונים אלה מוצאים את עצמם מתמודדים בו זמנית בשתי "חזיתות". מבחינה יישומית, המודל המוצע כאן עשוי לסייע לחוקרים וליועצים ארגוניים לאבחן את המשתנים המשפיעים על מבניהם ותפקודם של ארגונים כאלה ועל קשרי הגומלין ביניהם לבין סביבתם.