מצגת " חומצות אמיניות" ערכה : מרגולין אירנה..

Slides:



Advertisements
Παρόμοιες παρουσιάσεις
Αμινοξέα- Πεπτίδια- Πρωτεϊνες
Advertisements

Ευθυγράμμιση πολλαπλών ακολουθιών
Διαλύματα ασθενών μονοπρωτικών οξέων ή βάσεων
Ρυθμιστικά διαλύματα.
Ιοντισμός οξέων – βάσεων pH και pOH
Εισαγωγή στη Βιοπληροφορική
Ρυθμιστικά Διαλύματα Ορισμός:
ΚΑΡΒΟΞΥΛΙΚΑ ΟΞΕΑ & ΠΑΡΑΓΩΓΑ ΑΥΤΩΝ
ΤΑ ΑΜΙΝΟΞΕΑ. Tα 20 αμινοξέα ( όνομα – συμβολισμός – ισοηλεκτρικό σημείο – απαραίτητα Ε – μη απαραίτητα ΝΕ )‏
ΧΗΜΕΙΑ Γ’ ΛΥΚΕΙΟΥΚΕΦ.2.Ζ: ΡΥΘΜΙΣΤΙΚΑ ΔΙΑΛΥΜΑΤΑ (α) ΕΡΩΤΗΣΕΙΣ ΚΑΤΑΝΟΗΣΗΣ ΡΥΘΜΙΣΤΙΚΑ ΔΙΑΛΥΜΑΤΑ είναι διαλύματα συζυγών ζευγών ΗΑ, Α - (ή Β, ΗΒ + ) που διατηρούν.
1 ΒΙΟΧΗΜΕΙΑ ΤΟΥ ΜΕΤΑΒΟΛΙΣΜΟΥ ΑΣΚΗΣΗ ΠΡΑΞΗΣ 10η ΕΙΣΑΓΩΓΗ ΣΤΙΣ ΠΡΩΤΕΪΝΕΣ.
Ενδοκρινή συστήματα Κυτταρική επικοινωνία
 Αν. Καθηγητής Βιοχημείας  Ιατρική Σχολή - ΕΚΠΑ.
Εισαγωγή στη Βιοπληροφορική Ενότητα 1: Εισαγωγικά θέματα Μακρής Χρήστος, Τσακαλίδης Αθανάσιος, Περδικούρη Αικατερίνη Πολυτεχνική Σχολή Τμήμα Μηχανικών.
شیمی آلی 3.
1 Βιοχημεία - Αρχές Βιοτεχνολογίας - Ιοντικές ιδιότητες και ρυθμιστικές ιδιότητες και ρυθμιστική δράση των διαλυμάτων των αμινοξέων, Τμήμα Τεχνολόγων γεωπόνων,
Χημικά φαινόμενα ή χημικές αντιδράσεις ονομάζονται οι μεταβολές κατά τις οποίες από ορισμένες αρχικές ουσίες (αντιδρώντα) δημιουργούνται νέες ουσίες (προϊόντα)
ΠΡΩΤΕΪΝΕΣ - ΕΝΖΥΜΑ. Θέματα Διάλεξης Δομή, αριθμός και διαχωρισμός των αμινοξέων Ένωση αμινοξέων με τον πεπτιδικό δεσμό για τη δημιουργία πρωτεΐνης Λειτουργίες.
Τρούγκος Κων/νος Αν. Καθηγητής Βιοχημείας Ιατρική Σχολή - ΕΚΠΑ.
Στοιχεία από τη θεωρία απαραίτητα για την επίλυση ασκήσεων
ΕΝΔΟΚΥΤΤΑΡΙΑ ΟΡΓΑΝΙΔΙΑ
Οι βάσεις Και γιατί να τα μάθω όλα αυτά εγώ;
Αλλάζοντας τη θέση χημικής ισορροπίας σε διαλύματα σόδας και γαλαζόπετρας Νίκη Σπάρταλη, Ρουμπίνη Μοσχοχωρίτου και Ρομπέρτος Αλεξιάδης ΕΚΦΕ Χανίων
Χημεία Β΄ Λυκείου ΕΚΦΕ ΑΓΙΩΝ ΑΝΑΡΓΥΡΩΝ Χημική Κινητική Εισηγητές
ΟΡΓΑΝΙΚΗ ΧΗΜΕΙΑ Για τη Β Λυκείου.
Καθαρισμός της ένωσης [Νi(NH3)6]Cl2
Κυριότερες οξειδωτικές και αναγωγικές ουσίες.
Κλιματολογικές συνθήκες ελιάς
ΑΝΑΕΡΟΒΙΑ ΧΩΝΕΥΣΗ.
Καταστάσεις του νερού – μορφές
RCCH<ROH<C6H5OH<RCOOH
Συμβουλευτικη στη Δια Βίου Ανάπτυξη.
Οργανική Χημεία (Ε) Ενότητα 9: Αμινοξέα – Πεπτίδια – Πρωτεΐνες
ΚΕΦΑΛΑΙΟ 3 Βιοσύνθεση Αμινοξέων
PH.
Πρωτεΐνες Δομή και λειτουργία.
17 Ιανουαρίου 2018 Όγδοη σειρά ασκήσεων.
ŞƏHLA NƏBİ qızı HACIYEVA
Trường THPT Quang Trung
7/11/2018.
ΑμινοξΕα- ΠεπτΙδια- ΠρωτεϊνεΣ
Διαλύματα ασθενών μονοπρωτικών οξέων ή βάσεων
الكيمياء العضوية الصف الثاني عشر العلمي إعداد : راجح شعبان.
AMINO KISELINE.
פחמימות - סוכרים כתבו ידידה גוטליב אורית מולוידזון
Διαταραχές της ήβης- Σπάνια σύνδρομα και εγκυμοσύνη
بنام خدا اسید های آمینه و پروتئین ها
פחמימות לטוב ולרע הכתוב בכחול לא להוראה לתלמידים
Ιατρική Σχολή Πανεπιστημίου Ιωαννίνων
ד"ר מירי ברק המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים, טכניון
PROTEINI.
مركبات الغذاء مركبات الغذاء الأساسية فيتامينات ومعادن
dr Mirjana Milošević-Tošić
МЕТАЛНА ВЕЗА..
UNIVERSITATEA POLITEHNICA TIMIŞOARA
ΔΟΜΗ ΚΑΙ ΟΡΓΑΝΩΣΗ ΠΥΡΗΝΑ
Ονοματολογία οργανικών ενώσεων
אנרגיה בקצב הכימיה הוראת פרק ב וייסלברג & כרמי.
Διοξείδιο του άνθρακα Το CO2 εισέρχεται στα φυσικά νερά από τις εξής οδούς: Από την ατμόσφαιρα Με το νερό της βροχής (ελαφρώς όξινο) Ως προϊόν αποσύνθεσης.
Ιοντισμός ισχυρών οξέων – βάσεων pH και pOH
ΕΝΔΟΚΥΤΤΑΡΙΑ ΟΡΓΑΝΙΔΙΑ
Εργαστήριο Χημείας Εργαστηριακά Όργανα.
Ιοντισμός ισχυρών οξέων – βάσεων pH και pOH
Διαλύματα ασθενών μονοπρωτικών οξέων ή βάσεων
Бириктирувчи тукима биокимёси
Τι ώρα είναι; Coo-Coo μία ακριβώς εφτά ακριβώς εννιά ακριβώς Παίξε 12
Αραίωση διαλυμάτων Νόμος της Αραίωσης Ερώτημα
Οξέα και Βάσεις.
Ιοντισμός ισχυρών οξέων – βάσεων pH και pOH
Ονοματολογία οργανικών ενώσεων
Μεταγράφημα παρουσίασης:

מצגת " חומצות אמיניות" ערכה : מרגולין אירנה.

איזה סוג חומר היא חומצה אמינית? H2N-CH-COOH R טמפ‘ היתוך מסה מולרית נוסחה כימית סוג החומר 22- 74 CH3CH2COOH חומצה פרופאנואית מולקולרי 50- 73 CH3CH2CH2CH2NH2 בוטיל אמין 233 68 NaHCO2 נתרן מתאנאט יוני 75 H2NCH2COOH גליצין ? 253

R +NH3 – C – COO- H קצה אמיני קצה קרבוקסילי פחמן אלפא 11 מהן מיוצרות בכבד ואת האחרות מקבלים מהמזון

מיון חומצות אמיניות ע”פ :R 1. חומצות אמיניות בסיסיות (טעונות חיובית בתמיסה מימית ): Lys Arg His 2. חומצות אמיניות חומציות (טעונות שלילית בתמיסה מימית ): Asp Glu Cys Tyr ח' חלשות מאוד 3. חומצות אמיניות קוטביות הידרופיליות (אינן טעונות בתמיסה מימית אך יוצרות קשרי מימן עם המים ): Asn Gln Ser Thr 4. חומצות אמיניות הידרופוביות (יוצרות קשרי ואן דר ואלס): Ile Ala Gly Val Leu Met Cys Pro Phe Tyr Trp מכילות S ארומטיות אימיד

מיון חומצות אמיניות ע”פ הקוטביות של :R 1. חומצות אמיניות הידרופיליות (יוצרות קשרי מימן) Asn Asp Arg Glu Gln His Lys Ser Thr Tyr* Trp* 2. חומצות אמיניות הידרופוביות (יוצרות קשרי ואן דר ואלס) Ala Ile Gly Val Leu Met Pro Phe Cys Tyr* Trp*

RCOOH(aq) + H2O(l) H3O+(aq)+ RCOO-(aq) [H3O(aq)+ ] [RCOO-(aq)] שווי משקל חומצה - בסיס RCOOH(aq) + H2O(l) H3O+(aq)+ RCOO-(aq) [H3O(aq)+ ] [RCOO-(aq)] [RCOOH(aq)] Ka = חומצה חזקה יותר - בעלת Ka גדול יותר ומוסרת בקלות יותר את הפרוטון למים. pKa = -log Ka ככל ש- pKa קטן יותר, החומצה חזקה יותר כאשר נמדד בתמיסה pH השווה ל- pKa , אז ריכוז יוני הידרוניום H3O+(aq) בתמיסה יהיה שווה ל- Ka, וגם ריכוז החומצה שלא מסרה פרוטון יהיה שווה לריכוז החומצה שמסרה פרוטון: RCOO -(aq)] = [RCOOH(aq)]] pKa = - log Ka = - log [H3O+(aq) ] =pH

-pka מציין pH בו מחצית הקבוצות מסרו פרוטונים: pka3 מתייחס לקבוצה הצדדית בתוך R של חומצת אמינו. pka תלוי בסוג הקבוצה הפונקציונאלית ובאופי הקבוצה הצדדית של חומצת אמינו. ככל שערכו של pka גבוה יותר חומצה חלשה יותר.

RCOOH(aq) + H2O(l) H3O+(aq)+ RCOO-(aq) כאשר pH= pKa [[RCOOH(aq)] = [RCOO-(aq) ב- pH חומצי ריכוז יוני H3O+ גדול, מועדף התהליך ההפוך, רוב החלקיקים במערכת במצב RCOOH כאשר pH< pKa יש בעיקר RCOOH(aq) ב- pH בסיסי ריכוז יוני H3O+ נמוך, מועדף התהליך הישיר, רוב החלקיקים במערכת במצב RCOO- כאשר pH > pKa יש בעיקר (aq) RCOO-

RNH3+(aq) + H2O(l) H3O+(aq)+ RNH2(aq) כאשר pH= pKa [RNH2(aq)] = [RNH3+ (aq)] ב- pH חומצי ריכוז יוני H3O+ גדול, מועדף התהליך ההפוך, רוב החלקיקים במערכת במצב RNH3+(aq) כאשר pH< pKa יש בעיקר RNH3+(aq) ב- pH בסיסי ריכוז יוני H3O+ נמוך, מועדף התהליך הישיר, רוב החלקיקים במערכת במצב RNH2(aq) כאשר pH> pKa יש בעיקר RNH2(aq)

גליצין – תהליכי חומצה בסיס איזו קבוצה תגיב? +NH3- CH2 -COOH החומצה החזקה יותר H3O+(aq) OH- (aq) +NH3-CH2-COO- איך נדע איזו חומצה חזקה יותר? H3O+(aq) OH-(aq) NH2 - CH2 -COO- לפי ערכי ה- pKa

המטען של חומצות אמיניות: הקבוצות החומציות והבסיסיות הקשורות לפחמן α או הקבוצה הצדדית עשויות לשאת מטען חשמלי בתמיסה מימית, בהתאם ל- pH של התמיסה. המטען הנטו של החומצה האמינית הינו סכום התרומות של הקבוצות השונות.

השתנות המטען של החומצה האמינית עם ה- pH נמוך מ- pI שווה ל- pI גבוה מ- pI המטען חיובי אפס שלילי

מטען של חומצות אמינו כתלות בpH- הקבוצה נמוך מ-pka שוו ל-pka גבוה מ-pka -COOH -0.5 -1 -NH3+ +1 +0.5

מטען של גליצין כתלות ב-pH מטען -קרבוקסיל מטען -אמין מטעןנטו +NH3-CH2-COO- +NH3- CH2 -COOH NH2 - CH2 -COO- 2.34= pKa 9.6= pKa 9.6= pKa [RNH2] = [RNH3+] 2.34= pKa [RCOOH(aq)]= [RCOO-] כאשר pH< pKa יש בעיקר RCOOH(aq) ו- RNH3+( aq) כאשר pH> pKa יש בעיקר RCOO-(aq) ו- RNH2 ( aq)

חישוב המטען נטו של גליצין pka1=2.34 pka2=9.6 מטען נטו מטען ממוצע -COOH שינוי ה- pH -NH3+ 0 1 + 1+ pH<2.34 pH=2.34 2.34<pH<9.6 pH=9.6 pH>9.6 0.5- 1+ 0.5 + 1- 1+ 0 1- 0.5+ 0.5 - 1- ב- pH 5.97 יהיה מספר מרבי של מטענים על חומצת אמינו בעלת R ניטרלי.

חישוב מטען של חומצה אספארטית pH מטען ממוצע מטען נטו α COOH ( 2.1) R COOH (3.86) α NH3+ (9.82) pH<2.1 1+ pH=2.1 0.5- 0.5+ 2.1<pH<3.86 1- pH=3.86 3.86<pH<9.82 pH=9.82 1.5- pH>9.82 2- ב- pH 6.84 יהיה מספר מרבי של המטענים על ח.אספארטית.

חישוב מטען נטו של ליזין pH מטען ממוצע α COOH α NH3+ R NH3+ מטען נטו Pka1=2.1 Pka2=8.95 Pka3=10.53 +NH3-CH-COOH NH3+ pH מטען ממוצע α COOH α NH3+ R NH3+ מטען נטו pH<2.1 +1 +2 pH=2.1 -0.5 +1.5 2.1<pH<8.95 -1 pH=8.95 +0.5 8.95<pH<10.53 pH=10.53 pH>10.53 ב- 5.56 יש מספר מרבי של מטענים על הליזין.

הנקודה האיזואלקארית - pI הנקודה האיזואלקארית מוגדרת כ- pH של תמיסה בו המטען הנטו של כל הקבוצות בחומצה אמינית שווה לאפס. זהו אמצע “הדרך” בין ה-pH בו המטען נטו הוא +½ לבין ה-pH בו המטען נטו הוא -½ עבור חומצות אמיניות בעלות קבוצה צדדית קוטבית או הידרופובית: pI=1/2 ( pKa1 +pKa2) ערכו נע בין 5 ל-6. עבור חומצות אמיניות בעלות קבוצה צדדית חומצית: pI=1/2 ( pKa1 +pKa3) ערכו נע בין 2.95- 3.1 עבור חומצות אמיניות בעלות קבוצה צדדית בסיסית: pI=1/2 ( pKa2 +pKa3) ערכו נע בין 9.75 – 10.75 ל- His 7.75 =pI.

הנקודה האיזואלקטרית pI התלות של המטען ב-pH מנוצל לזיהוי והפרדת ח' אמינו ע"י אלקטרופורזה . (על פי קצב נדידה בשדה חשמלי) וע"י שקיעת החלבון. בצעו אלקטרופורזה של Gly בשלושה pH שונים:5.97, 3,10. כיצד יראו תוצאות אלקטרופורזה בכל אחד מה-pH השונים, נמק. + - pH=3 pH=10 pH=5.97 + -

הנקודה האיזואלקטרית pI של גליצין 2 pI גליצין = 5.97 2.34 + 9.6

אלקטרופורזה. שיטה להפרדה בין מולקולות נושאות מטען, על ידי נדידתן בשדה חשמלי ב- pH נתון. הפרדה תלויה בסוג המטען ובגודלו: סוג המטען קובע את כיוון הנדידה: לקתודה או לאנודה. גודל המטען קובע את מרחק הנדידה.

Asp-Phe-Arg-Asn-Glu-Ala חישוב מטען נטו של פפטיד 1. קביעת קבוצות שנושאת מטען קצה אמיני Asp-Phe-Arg-Asn-Glu-Ala קצה קרבוקסילי R אמיני קרבוקסילי 2. רשום -pKa של כל קבוצה מניחים ש: א. ה-pKa של הקבוצה הפעילה (הנושאת מטען) בשרשרת הצדדית שווה ל-pKa של אותה קבוצה בחומצה האמינית הבודדת. ב. ה- pKa של קבוצת -COOH בקצה C בערך 3.6 ה- pKa של קבוצת NH3 בקצה N בערך 8 3.9 12.5 4.25 Asp - Phe - Arg - Asn - Glu -Ala 8 3.5 3. קביעת המטען-נטו לכל קבוצה שנושאת מטען תוך התייחסות ל-pH ול-pKa של כל קבוצה 4. סכום מטען נטו של כל הקבוצות הנושאות מטען שמרכיבות את הפפטיד

Asp - Phe - Arg - Asn - Glu -Ala 8 3.5 pH 3.9 12.5 4.25 Asp - Phe - Arg - Asn - Glu -Ala 8 3.5 pH -קרבוקסיל R-קרבוקסיל R -אמין  -אמין מטען נטו קטן מ- 3.5 3.5 בין- 3.5 ל- 3.9 3.9 בין- 3.9 ל- 4.25 4.25 בין- 4.25 ל- 8 8 בין- 8 ל- 12.5 12.5 מעל- 12.5 מהו ה- pI של ההקסאפפטיד?