המצגת נעשתה ע"י מלכה יאיון האם ניתן לקבל תשובות לשאלות כמותיות בעזרת מדידת ספקטרום בליעה או פליטה? המצגת נעשתה ע"י מלכה יאיון בית ספר קציר –רחובות מספר שקפים הועתקו או עברו עריכה מתוך מצגת שנעשתה ע"י זיוה בר דוב, דורית אולרשו, פולינה לויפר, נורית כראל, רינת זסלבסקי ונורית אריאל.

"איכות המים בישראל ירודה, ריכוז יוני הכלור מעל המותר" "במים מינרלים יש יוני נתרן בריכוז 32 מ"ג\מ"ל, יוני סידן בריכוז 26 מ"ג\מ"ל.." "אדם הגיע לבית החולים עם תופעות של שיכרות וטען שלא שתה..נשלחו בדיקות דם והתגלה ריכוז נמוך של יוני מגנזיום בדם" "ילדי ירושלים לא צריכים לקבל כדורי פלואוריד כי יש ריכוז גבוה של יוני F- במי השתייה בירושלים"

כיצד מזהים יונים מסויימים בתמיסה? כל חלקיק פולט פוטונים באורכי גל שאופייניים לו – ורק לו. לכל יסוד יש גם קו ספקטראלי בולט יותר היסוד Li Na K Ca Cu אורך גל אופייני (nm) 671 589 766.5 423 325

כיצד קובעים את ריכוזי היונים הללו? כל חלקיק פולט פוטון אחד, לכן צריך להיות קשר בין עוצמת הקרינה הנפלטת (מספר הפוטונים) לריכוז (C) החומר הפולט

מודדים פליטה בעזרת ספקטרופוטומטר ג ל א י ר ש ם תא מדידה

בוחרים קו ספקטראלי אופייני לאטום (או ליון) אורך גל בו הפליטה רבה

בודקים את הפליטה של תמיסות בעלות ריכוזים ידועים ובונים גרף כיול (באורך הגל בו הפליטה מקסימאלית) עוצמת הפליטה ריכוז באורך גל בו הפליטה מקסימלית

בודקים את הפליטה של תמיסה בעלת ריכוז בלתי ידוע וקובעים את הריכוז על פי הגרף או נוסחת הקו. עוצמת פליטה ריכוז באורך גל בו הפליטה מקסימלית

מה היתרונות של שיטות ספקטראליות? רגישות גבוהה מאוד לכן ניתן לזהות ולכמת ריכוזים נמוכים של חומר. לא פוגעים בחומר הנבדק בדיקה נוחה וקלה יחסית ניתן לבדוק באותה דוגמה מספר חומרים

אטום חוזר ממצב מעורר למצב היסוד קובע את עוצמת הקרינה כיצד ניתן לזהות יסודות ולקבוע את ריכוזם באמצעות האינטראקציה שלהם עם קרינה אלקטרומגנטית? אטום חוזר ממצב מעורר למצב היסוד הוא פולט פוטון נמדוד את מס’ הפוטונים קובע את עוצמת הקרינה לפי מדידת עוצמת הקרינה האלקטרומגנטית מספר האטומים שפלטו את הפוטונים

בריכוזים נמוכים קיים קשר ישר בין A ל- C A=αC עוצמת הבליעה ריכוז החומר בריכוזים נמוכים קיים קשר ישר בין A ל- C A=αC התחום הלינארי

כל חלקיק בולע או פולט פוטון אחד, לכן צריך להיות קשר בין עוצמת הקרינה הנבלעת (A) לריכוז החומר הבולע (C) עוצמת הבליעה ריכוז החומר בריכוזים גבוהים לא קיים קשר בין עוצמת הקרינה הנבלעת (A) לריכוז החומר הבולע (C)

שלבים בניסוי לקביעת ריכוז של תמיסה: א. עריכת ספקטרום על מנת לקבוע מהו אורך הגל בו קיימת בליעה מקסימלית בליעה אורך גל אורך גל מקסימלי

שלבים בניסוי לקביעת ריכוז של תמיסה: ב. בדיקת הבליעה של תמיסות בעלות ריכוזים ידועים ובניית גרף כיול (באורך הגל בו הבליעה מקסימאלית) בליעה ריכוז באורך גל בו הבליעה מקסימלית

שלבים בניסוי לקביעת ריכוז של תמיסה: ג. בדיקת הבליעה של תמיסה בעלת ריכוז בלתי ידוע וקביעת הריכוז על פי הגרף או נוסחת הקו. בליעה ריכוז באורך גל בו הבליעה מקסימלית

שלבים בניסוי לקביעת ריכוז של תמיסה: ד. אם הבליעה של תמיסת הנעלם גדולה מהבלעיה של קו המגמה. אי אפשר לדעת אם היא בתחום הלינארי. בליעה ריכוז באורך גל בו הבליעה מקסימלית

מוהלים את התמיסה עד שהבליעה בתחום של עקומת הכיול. קובעים את הריכוז בעזרת עקומת הכיול. מחשבים את הריכוז של התמיסה המרוכזת.

מפת מושגים קרינה אלקטרומגנטית אור נראה u.v. IR רדיו X γ מהירות אורך הגל תדירות מספר גל אנרגיה מורכבת מ: מאופיינת ע"י קרינה אלקטרומגנטית במפגש עם החומר נבלעת מוחזרת עוברת בחומר משמשת ל: זיהוי חומרים קביעת מבנה מולקולות קביעה כמותית עשויה לגרום נמדדת בעזרת שינויים בחומר מכשיר ספקטרופוטומטר כמו רושם אפקט פוטו אלקטרי שיזוף פוטוסינתיזה ספקטרום בליעה ספקטרום פליטה 9

מדוע מתקבלים קוים בספקטרום בליעה של אטומים או יונים במצב גזי ופעמון גאוס בספקטרום בליעה של חומר מומס (נוזל)? בליעה אורך גל אורך גל מקסימלי

אנרגיה מצב אלקטרוני היסודי Eo דיאגרמת האנרגיה של אטומים או יונים במצב גזי בעלת רמות אנרגיה "מוגדרות היטב". אין קשרים בין מולקולריים, האטומים בעלי רמת אנרגיה דומה והפרש האנרגיה בין הרמות גדול בהרבה מרוחב הרמה

דיאגרמת האנרגיה של חומר במצב נוזל או מוצק בעלת רמות אנרגיה "בעלות רוחב". קיימים קשרים בין מולקולריים, המולקולות מושפעות ממיקומן בצבר לכן קיים הבדל ברמת האנרגיה של כל מולקולה והפרש האנרגיה בין הרמות "קטן" יחסית לרוחב הרמה בליעה אורך גל