אנדוקרינולוגיה.

Παρουσίαση με θέμα: "אנדוקרינולוגיה."— Μεταγράφημα παρουσίασης:

1 אנדוקרינולוגיה

2 מה נלמד? א. הקדמה ב. הבלוטות האנדוקריניות בגוף האדם ג. בלוטת ההיפופיזה
ד. בלוטת התירואיד ה. בלוטות האדרנל ו. בלוטות המין ז. הלבלב

3 הקדמה מה פירוש המילה "אנדוקרינולוגיה"? – תורת ההפרשה הפנימית.
זהו המדע העוסק בייצור ההורמונים, (לרוב) על ידי בלוטות ההפרשה הפנימיות בגופנו. ההורמונים מופרשים מהבלוטה אל מחזור הדם, ודרכו מגיעים אל תאי מטרה עליהם הם פועלים. כך מבקר הגוף תהליכים שונים כגון: גדילה, חום גוף, התפתחות מינית ועוד. בנוסף קיימים הורמונים המיוצרים בתאי הנוירונים של מערכת העצבים. הורמונים אלה נקראים נוירוטרנסמיטורים והם עוברים במערכת בעצבים. הורמונים אחרים שגם נוצרים במערכת העצבים, מופרשים דווקא למחזור הדם – נוירוסקרטורים. ביחידה זו נתמקד בהורמונים ה"קלאסיים", כלומר אלה המופרשים מבלוטות הפרשה פנימיות אל מחזור הדם.

4 הבלוטות האנדוקריניות בגופנו
באיור הבא מופיעות הבלוטות שעליהן נלמד בשיעור, ולא כל הבלוטות בגוף: בלוטת ההיפופיזה (יותרת המח) בלוטת התירואיד (תריס) בלוטות האדרנל (יותרת הכליה) בלוטת הלבלב השחלות [בנשים] האשכים [בגברים]

5 בלוטת ההיפופיזה בלוטת ההִיפּוֹפִיזָה [יותרת המח, Pituitary Gland]
מיקום: ההיפופיזה ממוקמת מתחת לחלק במח הנקרא הִיפּוֹתַלַמוּס, ולמעשה גם מחוברת אליו בחלקה. היא יושבת בתוך עצם הסְפֵנוֹאִיד המגנה עליה מפגיעות פיזיות. מבנה: להיפופיזה 2 אונות: קדמית ואחורית: שתי האונות עשויות מתאים מסוגים שונים, האונה האחורית עשויה משלוחות עצביות של ההיפותלמוס, ואילו האונה הקדמית מקורה בתאים שעלו מחלל הפה בזמן ההתפתחות העוברית.

6 בלוטת ההיפופיזה האונה האחורית:
האונה האחורית היא כאמור המשך עצבי של ההיפותלמוס. ההורמונים המופרשים מאונה זו, מיוצרים למעשה בהיפותלמוס וממנו מועברים אל האונה האחורית של ההיפופיזה. משם הם מופרשים אל הדם. ההורמונים המופרשים מאונה זו: אוקסיטוצין – התכווצות הרחם, בלוטות החלב, צינור הזרע. וזופרסין / ADH – ספיגת מים חוזרת בכליה, השפעה על לחץ הדם. שניהם הורמונים פפטידיים, כלומר מורכבים מחומצות אמינו.

7 בלוטת ההיפופיזה האונה הקדמית:
האונה הקדמית אינה מחוברת להיפותלמוס, אך מושפעת רבות ממנו: הורמונים מופרשים מההיפותלמוס מגיעים להיפופיזה ומווסתים את פעולתה. האונה הקדמית מפרישה מגוון הורמונים: ACTH, TSH, FSH, LH, Prolactin, GH ורבים נוספים. לחלק מהורמונים אלו השפעה חשובה על רקמות הגוף, ואילו אחרים משפיעים ישירות על בלוטות הפרשה אחרות.

8 בלוטת ההיפופיזה פרולקטין: הורמון פפטידי.
תפקידו העיקרי: מעודד ייצור חלב בבלוטות החלב לאחר הלידה. במהלך ההיריון עצמו רמות הפרולקטין הולכות ועולות, אך לא מתרחש ייצור חלב בגלל רמות פרוגסטרון גבוהות. חשוב גם לגדילה ולהתפתחות של בלוטות החלב. רמה גבוהה (שלא בעת היריון) – כתוצאה מ: לקיחת תרופות מסוימות ; גידול בהיפופיזה ; היפרתיריאודיזם. רמה גבוהה של פרולוקטין עלולה לפגוע בתפקוד המיני ובפוריות אצל נשים וגברים.

9 בלוטת התירואיד בלוטת התִּירוֹאִיד [בלוטת התריס] מיקום:
בלוטת התירואיד נמצאת בקדמת צוואר. מבנה: הבלוטה מורכבת משתי אונות זהות. היא אחת מהבלוטות האנדוקריניות הגדולות בגוף. צורתה מזכירה פרפר. תפקיד: ההורמונים שמייצרת הבלוטה חשובים בעיקר לויסות תהליכי חילוף חומרים: שריפת אנרגיה, ייצור חלבונים ועוד.

10 בלוטת התירואיד T4 ההורמונים ההורמונים שמיוצרים בתירואיד הם:
שני הורמונים אלו נוצרים כתוצאה מחיתוך של חלבון מיוחד הנמצא בבלוטה, ונקרא תירוגלובולין (TG). מרכיב חשוב בחלבון התירוגלובלין הוא יוֹד. היוד גם מופיע בהורמונים T3 ו-T4: המספר מייצג למעשה את מספר אטומי היוד בכל הורמון. T4

11 בלוטת התירואיד ציר היפותלמוס  היפופיזה  תירואיד
מה גורם לשחרור הורמונים מבלוטת התירואיד? ההיפותלמוס משחרר הורמון בשם TRH. הורמון זה מגיע אל ההיפופיזה וגורם לה לשחרר את ה-TSH (הורמון מעורר תירואיד) אל הדם. כאשר TSH מגיע אל התירואיד, הוא מעודד אותו לייצר ההורמונים שלו ולשחררם למחזור הדם. התהליך כולו נמצא תחת בקרות שונות. למשל: כאשר רמת T3 ו-T4 גבוהה ואין צורך ליצרם, הם ישפיעו על ההיפופיזה לעצירת שחרור ה-TSH. זוהי דוגמא למשוב שלילי.

12 בלוטת התירואיד מחלות עיקריות בתירואיד:
1. הִיפּוֹתירואידיזם = ייצור לא מספיק של הורמוני תירואיד, שיכול להיווצר כתוצאה מסיבות שונות: מחסור ביוד (בעיקר במדינות לא מפותחות). מחלת הַשִׁימוֹטוֹ – דלקת בתירואיד. לא מיוצר מספיק TSH עקב בעיה בהיפופיזה. הסימפטומים הם רבים ומגוונים: עייפות, רגישות לקור, עליה במשקל, חולשה בשרירים ועוד. במקרים חריפים, שינוי בגודל הבלוטה: במחסור קיצוני התירואיד תגדל כדי לפצות על המחסור בהורמונים. התופעה בה בלוטת התירואיד גדלה נקראת "מחלת גוֹיְטֶר".

13 בלוטת התירואיד מחלות עיקריות בתירואיד (המשך):
2. הִיפֶּרתירואידיזם = ייצור עודף של הורמוני תירואיד, שיכול להיווצר כתוצאה מסיבות שונות: מחלת גְרֵייב (Grave’s disease) – מחלה אוטואימונית. גידול בבלוטת התירואיד. מחלת גויטר – הגדלה של בלוטת התריס. הסימפטומים הם רבים ומגוונים: עייפות, רגישות לחום, ירידה במשקל, חולשה בשרירים, שינויים בגודל הבלוטה ועוד. זכרו! גויטר יכול להופיע גם בהיפו- וגם בהיפר-תירואידיזם. כדי לדעת מה הסיבה המדויקת צריך לעשות בדיקות דם ובדיקות נוספות.

14 בלוטות האדרנל בלוטות האדרנל [יותרת הכליה] מיקום
בגופנו 2 בלוטות אדרנל. הן ממוקמות מעל הכליות. מבנה לבלוטות האדרנל מבנה משולש. ניתן לחלק את האדרנל לשני אזורים עיקריים, לפי סוגי ההורמונים המופרשים מכל איזור: המעטפת (קוֹרְטֶקְס) = ייצור הורמונים סטרואידים, בעיקר – קורטיזול. אך בכמויות קטנות: טסטוסטרון ואחרים. הליבּה (מֶדוּלָה) = ייצור הורמונים בשם קַטֶכוֹלְאַמִינִים, החשובים בעיקר במצבי עקה (Stress), למשל – אדרנלין. [לא נעסוק בהם]

15 בלוטות האדרנל בלוטות האדרנל [יותרת הכליה] מיקום
בגופנו 2 בלוטות אדרנל. הן ממוקמות מעל הכליות. מבנה לבלוטות האדרנל מבנה משולש. ניתן לחלק את האדרנל לשני אזורים עיקריים, לפי סוגי ההורמונים המופרשים מכל איזור: המעטפת (קוֹרְטֶקְס) = ייצור הורמונים סטרואידים, בעיקר – קורטיזול. אך בכמויות קטנות: טסטוסטרון ואחרים. הליבּה (מֶדוּלָה) = ייצור הורמונים בשם קַטֶכוֹלְאַמִינִים, החשובים בעיקר במצבי עקה (Stress), למשל – אדרנלין. [לא נעסוק בהם]

16 בלוטות האדרנל קורטיזול
כאמור – ההורמון העיקרי המיוצר במעטפת בלוטות האדרנל. קורטיזול חשוב לחילוף החומרים בגוף: משפיע על רקמות השומן, על הכבד ועל תאי שריר. כמו כן הוא משוחרר לדם גם במצבי עקה. הפרשת הקורטיזול מהאדרנלים אינה קבועה, אלא משתנה לפי שעות היום. בשעות הבוקר מתרחשת ההפרשה המשמעותית ביותר, ולכן בדיקות דם לקורטיזול מבוצעות בשעות הבוקר. הקורטיזול שייך למשפחת הורמונים מסוג שונה: הוא אינו פפטידי כמו הורמוני ההיפופיזה, אלא סטרואידי. הסטרואידים הם משפחת הורמונים בעלי 4 טבעות ארומטיות ומבנם נגזר מכולסטרול.

17 בלוטות האדרנל ציר היפותלמוס  היפופיזה  אדרנל
מה גורם לשחרור הקורטיזול מבלוטות האדרנל? ההיפותלמוס משחרר הורמון בשם CRH. הורמון זה מגיע אל ההיפופיזה וגורם לה לשחרר ACTH (הורמון אדנוקורטיקוטרופי) לדם. כאשר הורמון ה-ACTH מגיע אל מעטפת האדרנלים, הוא מעודד אותם לייצר ולהפריש את ההורמונים שלהם. הציר נמצא כמובן תחת משוב שלילי: כאשר יש מספיק קורטיזול בדם, הוא יפעל על הרמות הגבוהות במטרה להפסיק את ייצורו.

18 בלוטות האדרנל מחלות הקשורות ברמת הקורטיזול
תסמונת קושינג מחלות הקשורות ברמת הקורטיזול א. רמת קורטיזול גבוהה: יכולה להיגרם עקב תסמונת קוּשִׁינְג. תסמונת זאת מגרמת לרוב עקב בעיה בבלוטת ההיפופיזה (ובמצב זה נקראת מחלת קושינג): שחרור עודף של ACTH שגורם לרמות גבוהות של קורטיזול. סימפטומים עיקריים: עליה במשקל, "פני ירח", חולשה בשרירים ועוד. ב. רמת קורטיזול נמוכה: מקורה יכול לנבוע מבעיה בהיפופיזה או באדרנל. מחלת אַדִיסוֹן – מקורה בבעיה באדרנל שלא מייצר מספיק קורטיקוסטרואידים. סימפטומים: עייפות, חולשה, הקאות, שלשולים, ירידה במשקל, כתמים כהים בעור ועוד. מחלת אדיסון

19 בלוטות המין שחלות צמד בלוטות המין (גוֹנַדוֹת) של הנקבה. הבלוטות הן פנימיות, כמו כל מערכת הרבייה הנקבית. כבר במצב העוברי, השחלות מייצרות מספר עצום של ביציות, שישמשו את האישה בכל מהלך חייה. עם ההגעה לבגרות מינית, מבייצת האישה ביצית אחת מדי חודש. הביצית שבויצה נקראת "זקיק". כל תהליך הביוץ תלוי בהורמונים LH ו-FSH המופרשים מההיפופיזה במחזוריות חודשית, שקיימת רק בנשים. השחלות מייצרות את ההורמונים הסטרואידים הנקביים: אסטרוגנים (אסטרדיול) ופרוגסטרון.

20 בלוטות המין אשכים צמד בלוטות המין (גוֹנַדוֹת) של הזכר. הבלוטות הן חיצוניות וממוקמות בתוך שק האשכים. רק כך נמצאים האשכים בטמפרטורה המאפשרת להם ייצור תאי זרע. בניגוד לשחלות, תאי זרע מתחילים להיווצר באשכים רק עם ההגעה לבגרות מינית. ומאז הם מיוצרים במשך כל החיים. באשך ישנם תאים בשם תאי לֵייְדִיג, שעליהם פועל ההורמון LH. כתוצאה מפעולת LH מייצרים תאים אלו את ההורמון הסטרואידי טסטוסטרון.

21 בלוטות המין הבהרה: שימו  - השחלות והאשכים והאדרנל כולם מקור להורמונים ממשפחת הסטרואידים: העובדה שטסטוסטרון מיוצר באופן מובהק ע"י האשכים אינה אומרת שהוא אינו קיים כלל בנשים. להפך – טסטוסטרון מופיע בנשים (ברמה נמוכה מגברים) ומקורו בייצור מהשחלות או מהאדרנלים. ובהתאמה – לגברים יש הורמונים אסטרוגנים בדם ופרוגסטרון (ברמה נמוכה מנשים) שמקורם בייצור באדרנלים ובאשכים. ההורמון DHEAS – הורמון סטרואידי שמיוצר בבלוטות הנ"ל ומהווה אבן דרך בבניין הורמונים סטרואידים אחרים, כמו טסטוסטרון, אסטרדיול (E2) ופרוגסטרון, ולכן הוא לפעמים מכונה "האמא של ההורמונים". לרוב רמתו בגברים גבוהה מבנשים. בדיקה לרמתו מבוצעת במעבדה.

22 בלוטות המין ההורמונים בעיקריים במחזור: FSH – ההורמון מעורר הזקיק.
LH – הורמון ההצהבה. E2 – אסטרדיול. PRG – פרוגסטרון. במחזור 4 שלבים עיקריים שאותם נסקור לפי 3 קריטריונים: א. רמות ההורמונים. ב. מצב רירית הרחם. ג. מצב הזקיק (הביצית).

23 בלוטות המין שלב ראשון - דימום שלב שני – שלב הזקיק
שלב זה אורך מספר ימים (2-7) ובו מאבדת האשה דם. מקורו של הדם בהתנוונות רירית הרחם שהתפתחה לקראת קליטת ביצית מופרית, אך לבסוף לא קלטה מאום. FSH עולה מעט לקראת עירור זקיקים חדשים. שלב שני – שלב הזקיק תחת השפעת ההורמון FSH מפתחת השחלה מספר תאי זקיק. לרוב רק הזקיק הכי מפותח ימשיך לגדול ואילו השאר יתנוונו, וכך רק ביצית אחת תצא מאחת מהשחלות. הזקיק מפריש אסטרוגן מסוג אסטדיול (E2). האסטרדיול גורם ל- א. התעבות רירית הרחם. ב. שולח מסר למוח להוריד רמת FSH.

24 בלוטות המין שלב שלישי - ביוץ
כשהזקיק המתפתח כבר בשל מספיק ורמת האסטרדיול מספיק גבוהה, הוא מעורר ייצור מסיבי של LH (לזמן קצר). כתוצאה מפעולת ההורמון LH על הזקיק, משתחררת ממנו ביצית בוגרת. הביצית נקלטת בחצוצרה ומחכה להפריה. בצוואר הרחם נוצאת רירית שקופה שמטרתה לסייע בקליטת נוזל הזרע. מרגע הביוץ מחכים הרחם ותא הביצית להפריה – וזהו השלב הרביעי.

25 בלוטות המין שלב רביעי – "השלב הצהוב"
לאחר שחרור תא הביצית מהזקיק בשלב הביוץ, הופכת שארית הזקיק לגוש תאים הקרוי "גופיף צהוב" = Corpus Luteum. הגופיף הצהוב מפריש את ההורמון פרוגסטרון, ולכן בשלב זה נראה עליה משמעותית ברמתו. פרוגסטרון – חשוב במיוחד לעיבוי הרחם, מכיוון שהגוף מכין עצמו לקראת אפשרות של כניסה להריון. אם אין הפריה – הגופיף הצהוב מתפרק, רמות הפרוגסטרון צונחות ורירית הרחם שנבנתה מתפרקת ובכך חוזרים לשלב הדימום. ואם יש הפריה? – הביצית שעברה הפריה נקלטת ברירית הרחם ומאותתת איתותים הורמונלים המונעים את פירוק הגופיף הצהוב. במקרה כזה רירית הרחם שנבנתה תמשיך להתקיים. וההריון מתחיל.

26 בלוטות המין הורמון HCG שמו המלא: גונדוטרופין כוריוני אנושי.
הוא מופרש מהשליה בזמן הריון, ושומר על פעילות הגופיף הצהוב: הוא מעודד את הגופיף להמשיך ולייצר אסטרדיול ופרוגסטרון על מנת לשמור על רירית הרחם ובכך לשמור על קיום ההריון. רמתו מתחילה לעלות עם קליטת הביצית המופרית ברחם (כ-10 ימים לאחר ההפריה). במהלך הטרימסטר הראשון להריון, רמתו מוכפלת כל יומיים-שלושה עד השבוע ה-10. משבוע זה מתחילה ירידה איטית ברמתו עד הלידה. איתור נוכחות ההורמון בדגימות דם של גברים מעלה את החשד בהתפתחות גידולים סרטניים מסוימים (בעיקר בערמונית).

27 בלוטות המין טסטוסטרון הורמון סטרואידי הנוצר בתאי ליידיג באשך. הוא חשוב לייצור תאי הזרע באבוביות האשכים (תהליך ספרמטוגנזה). הוא מופרש לדם, ובו נישא לרוב על גבי חלבון בשם SHBG. כשהוא מגיע לאיברים אחרים בגוף, הוא גורם ל- ליבידו – חשק מיני. שיעור בפנים, חזה, מפשעה, בית שחי עיבוי הקול. גדילת הגרוגרת התחזקות השרירים. גדילת עצמות בגוף.

28 סיכום ביניים היפותלמוס (מח) היפופיזה קדמית היפופיזה אחורית
הורמונים מעוררים היפופיזה קדמית היפופיזה אחורית וזופרסין אוקסיטוצין TSH ACTH PRL LH FSH בלוטת התירואיד בלוטות האדרנל גדילת בלוטות החלב, ייצור חלב להנקה בלוטות המין (גונדות) אשכים שחלות DHEAS T4 T3 COR TES PRG E2 תהליכי חילוף חומרים בגוף תהליכי חילוף חומרים בגוף ; מצבי עקה. ייצור תאי זרע והופעת סימני מין משניים רמתם משתנה בהתאם למחזור החודשי או כניסה להריון. סימני מין משניים.

29 הלבלב בלוטת הלבלב [Pancreas] מיקום:
בלוטת הלבלב ממוקמת בבטן ליד התריסריון. תפקיד: ללבלב 2 תפקודים עיקריים – אֶקְסוֹקְרִינִי ואֶנְדוֹקְרִינִי: א. אקסוקריני (הפרשה חיצונית) – מפריש אנזימים מעכלים אל התריסריון ואלה מסייעים בתהליך פירוק ועיכול המזון. ב. אנדוקריני (הפרשה פנימית) - מפריש הורמונים שונים אל הדם, כשהחשובים ביניהם הם אינסולין וגלוקגון.

30 הלבלב גלוקגון מיוצר בתאי אלפא (α) בלבלב.
משוחרר כתגובה לרמת סוכר נמוכה בדם (היפוגליקמיה). גורם לכבד לפרק את מאגרי הגליקוגן שלו לגלוקוז  שחרור סוכר זמין לדם. אינסולין מיוצר בתאי ביתא () בלבלב. משוחרר כתגובה לרמת סוכר גבוהה בדם (היפרגליקמיה). גורם לכבד ולשרירים לאגור סוכר בצורת גליקוגן, ולתאי שומן לקלוט ליפידים. בזמן יצירתו משוחרר לדם פפטיד C.

31 הלבלב סכרת והקשר לאינסולין
א. בסכרת סוג 1 / סכרת נעורים / IDDM – הרס של תאי ביתא בלבלב המייצרים אינסולין. כתוצאה מכך מפסיק הגוף לייצר אינסולין. חולים בסכרת מסוג זה יצטרכו בעיקר אינסולין ממקור חיצוני. ב. בסכרת מסוג 2 / סכרת מבוגרים / NIDDM – הגוף מייצר אינסולין, אך מפתח תנגודת להורמון, כלומר – אינו מגיב לו. רמות האינסולין בחולים כאלה יהיו תחילה רגילות או אף גבוהות מהרגיל. חלקם יגיעו אף הם להרס של תאי הביתא בלבלב כנראה כתוצאה מרמת הסוכר הגבוהה בדם או עקב פעילות מוגברת של תאי הביתא.

32 סוף