בהנחיית פרופ' עוזי אורנן

Παρουσίαση με θέμα: "בהנחיית פרופ' עוזי אורנן"— Μεταγράφημα παρουσίασης:

1 בהנחיית פרופ' עוזי אורנן
פונולוגיה II - תנועות סמינר בבלשנות חישובית (236817) חורף 2013 תשע"ג, מדעי המחשב- הטכניון ארי ציגלר וענת עציון בהנחיית פרופ' עוזי אורנן

2 תנועות -תוכן עניינים הגדרת המושג תנועה אופן הפקת התנועה מעמד הלשון
טרפז התנועות תיאור חיתוכי ותפיסתי תיאור התנועות בעברית תיאור מילולי ולפי סימני ה-IPA מקורות: 1. תורת ההגה של העברית החדשה, האוניברסיטה הפתוחה קורס 10226, 1982, יחידה 3, 2. אשר לאופר, מבוא לבלשנות, האוניברסיטה הפתוחה קורס 10143, 1992, יחידה 4-5, הפנייה למקורות: הגדרת המושג תנועה (1) אופן הפקת התנועה (1) מעמד הלשון (1),(2) טרפז התנועות (1),(2) תיאור חיתוכי ותפיסתי (1),(2) תיאור התנועות בעברית (1) תיאור מילולי ולפי סימני ה-IPA (2) 2

3 הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות תיאור התנועות 3

4 האמנם?! הגדרת המושג- תנועה עיצור: תנועה:
חסימת זרם האוויר על-ידי כלי הדיבור קרבת כלי הדיבור ללא חסימה ממשית (3 דרגות קרבה). תנועה: אין חסימה של זרם האוויר מרחק הגדול יותר מהגייה של כל עיצור בעיצורים (עליהם למדנו בשבוע עבר), בהגייה של חלק מהם יש עצירה ממשית של האוויר. וישנם עיצורים שבהגייתם כלי הדיבור מתקרבים למרחק הקרוב לחסימה למעשה, לעיצורים ישנן 3 דרגות קרבה תנועות הן דרגת קרבה רביעית, כלומר, מרחק כלי הדיבור בהגייתן גדול מאשר המרחק שבהגיית כל עיצור. לכאורה נראה שדי בבדיקת המרחק כדי להגדיר את ההבדל בין עיצורים לתנועות. האמנם?! האמנם?! הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות סיווג התנועות 4

5 ה הגדרת המושג- תנועה העיצור הא 5
ישנו עיצור אחד שעומד בדרכה של ההגדרה: העיצור ה'. בהגייתו, המרחק של כלי הדיבור הוא גדול יותר משל שאר העיצורים, ולכן צריך להוסיף משהו להגדרה הראשונית שהינה לפי מרחק כלי הדיבור בלבד. נשים-לב שבהגיית תנועות קיימת רעידה של מיתרי הקול ואילו בהגיית הא, אין רעידה. ולכן הוא אינו תנועה. העיצור ה' ממלא את כל התפקידים שממלאים העיצורים (למשל: הוא מצוי בתחילת מילה והברה). נוכל להשתמש בתכונה של רעידת מיתרי הקול כדי לקבל הגדרה מדוייקת יותר. ©Universitat duesseldorf site, Chapter 2: Phonetics and Phonology הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות סיווג התנועות 5

6 הגדרת המושג- תנועה הגדרה מתוקנת:
אין חסימה של זרם האוויר על-ידי כלי הדיבור שפתות הקול רועדות בעת הגיית התנועות ההגדרה הזו עושה אבחנה טובה יותר בין העיצורים והתנועות. התכונה הראשונה מבדילה בין העיצורים (מלבד הא(, לכל התנועות התכונה השנייה משתמשת באופן הגיית ה' כדי להבדיל גם אותו מהתנועות. ©Wikipedia- Vocal cords animation הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות סיווג התנועות 6

7 הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות תיאור התנועות 7

8 אופן הפקת התנועה חלל הפה תיבת תהודה של כלי נגינה הרכב גל הקול
חלל תהודה משתנה: צורת חלל הפה תיבת תהודה של כלי נגינה סינון לגל הקול הראשוני הרכב גל הקול מהירות תנודות מיתרי הקול אורך, עובי ומידת מתיחות המיתרים בעיצורים למדנו שטיב קול העיצור נקבע במידה רבה על-ידי בסיס החיתוך. ואילו בתנועות אין עצירת זרם האוויר. במה בכל-זאת התנועות נבדלות זו מזו? בהגיית התנועות, חלל הפה (הכולל את הלוע והפה בלבד) משמש כחלל תהודה. חלל הפה שלנו הוא חלל תהודה משתנה, המשתנה לפי צורת חלל הפה המושפעת ממספר גורמים שנדון בהם עוד-מעט. כדוגמא נתבונן בתפקיד תיבת תהודה בכלי נגינה: היא עושה סינון לגל הקול הראשוני. בטרומבון- שינוי אורך חלל התהודה משנה בעיקר את גובה הטון. הפה שלנו שמתפקד כחלל התהודה שלנו מכיל אינסוף אפשרויות של גיוון הקול, במידה רבה יותר מכל כלי שנבנה עד כה. כאשר משתנה צורת חלל הפה, משתנה צורת הסינון לגל הקול הראשוני ונשמעים קולות שונים זה מזה. הרכב הקול הראשוני תלוי במהירות תנודות מיתרי הקול, והיא נקבעת לפי: אורך, עובי ומידת מתיחות המיתרים. הרחבה על נושא זה שמעתם בהרצאה הראשונה. הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות סיווג התנועות 8

9 אופן הפקת התנועה אברי הדיבור בעת הגיית התנועות מצב הוילון (החך הרך) 9
כפי שאמרנו, ישנם מספר דברים המשפיעים על צורת חלל הפה: הוילון: זוהי המחיצה בין חלל הפה לחלל האף, בקצהו מצוייה מעין לשון קטנה- הענבל. הוילון יכול לנוע כלפי מעלה ולחסום את המעבר לחלל האף. כאשר הוילון מורם, רק חלל הפה והלוע משמשים חלל תהודה, ללא האף. זהו האופן הרגיל של הפקת התנועות בעברית ובשפות נוספות. כאשר הוילון אינו מורם, חלל האף משתתף וההגאים הם מאונפפים. בדיון כאן נניח שכל התנועות נהגות בהרמת הוילון- בחסימת האוויר לחלל האף. הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות סיווג התנועות 9

10 אופן הפקת התנועה אברי הדיבור בעת הגיית התנועות מצב הלסת התחתונה 10
הלסת התחתונה: החלק הנע של הגולגולת. מידת קרבתה אל הלסת העליונה קובע את מידת פתיחת הפה. פתיחת פה שונה יוצרת חלל תהודה שונה- איכות תנועה שונה. הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות סיווג התנועות 10

11 אופן הפקת התנועה אברי הדיבור בעת הגיית התנועות
מצב כיסוי הגרון (epiglottis) כיסוי גרון: שלוחה של סחוס שתפקידה לסגור את קנה הנשימה ולהגן עליו מכניסה של גופים זרים במיוחד בזמן בליעה. יש לו חשיבות בתנועות ובמיוחד בדיוק שבהגיית התנועה a. בעת הגייתה מתקרב כיסוי הגרון לדופן האחורי של הלוע, ואז מעבר האוויר נעשה בלוע צר יותר. התקרבות כיסוי הגרון קורית גם בהגיית העיצורים: ח' ו-ע' גרוניות. בשאר ההגאים, כיסוי הגרון רחוק ויש מעבר חופשי של אוויר אל הריאות. זה מסביר תופעות בתוך הדקדוק: המילה נער, לעומת המילה נכד, שתיהן באותו המשקל, אך בגלל העיצור ע' הדורשת את כיסוי הגרון, משתנה התנועה מ-e ל-a. © הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות סיווג התנועות 11

12 אופן הפקת התנועה אברי הדיבור בעת הגיית התנועות מעמד הלשון ומצב השפתיים
הלשון: איבר גמיש, יכולה להתקמר ולהישטח, לנוע קדימה ואחורה, להתקפל ולהימתח. תפקיד חשוב בעיצוב חלל הפה השפתיים: יכולות לשנות צורה- להיפתח לרווחה ולהתכווץ, להתעגל ולהתפשק, להימתח לצדדים ולהשתרבב קדימה. הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות סיווג התנועות 12

13 הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות תיאור התנועות 13

14 מעמד הלשון פסגת הלשון: הנקודה בלשון שנמצאת במרחק הקצר ביותר מהחך בזמן הגיית תנועות חיתוך התנועות בעברית נסמך בעיקר על מעמד הלשון. פסגת הלשון (להקריא את ההגדרה). נקודה זו נמצאת במרחק מזערי מהחך בזמן חיתוך התנועות. מצבים שונים של פסגת הלשון מודגמים בהגיית המילה גִיר לעומת הגיית גוּר. פסגת הלשון מסומנת בנקודה. גוּר [u] גִיר [i] הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות סיווג התנועות 14

15 מעמד הלשון ניסוי כפיס העץ: נהגה את התנועות: a, i ,e 15 i e a
כדי לבדוק בעצמנו את מיקום הלשון, בעת הגיית תנועות שונות ניתן לבצע את הניסוי הבא (אל תנסו בבית!): מכניסים כפיס עץ לפה (מקל של קרטיב) מסומן כך ש-3/4 בפנים ו-1/4 בחוץ. מניחים את ה-3/4 על הלשון והחלק הקצר בולט מהפה. כעת הוגים את התנועות: a, e, i. לשאול את הסטודנטים- איזה קו מתאים לאיזו תנועה? a הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות סיווג התנועות 15

16 תנועות אחוריות: [u], [o]
מעמד הלשון הניסוי הראשון: ניסוי שני: i e a כעת אם חוזרים על הניסוי עבור הגיית התנועות: a, o, u, מתקבל האיור הבא: אפשר לראות שבעת הגיית a הלשון במעמד הנמוך ביותר בשני הניסויים. כמו-כן, אפשר לראות כי בניסוי הראשון התנועות מצויות החלק הקדמי של הפה ובניסוי השני הן מצויות בחלק האחורי של הפה. ומכאן מסווגות התנועות לקדמיות ואחוריות, לפי מצב פסגת הלשון בעת הגייתן. תנועות אחוריות: [u], [o] תנועות קדמיות: [i], [e] הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות סיווג התנועות 16

17 מעמד הלשון תנועות גבוהות ונמוכות [i]- קדמית גבוהה [u]- אחורית גבוהה
[o]- אחורית בינונית [i]- קדמית גבוהה [e]- קדמית בינונית [a]- נמוכה לפי מרחק פסגת הלשון מהחך, התנועות מסווגות לגבוהות ונמוכות. a- התנועה הנמוכה ביותר. i ו-u הן הגבוהות ביותר. e ו-o הן בינוניות בגובהן. הסיווג של התנועות ביחד עם אחוריות קדמיות. הערה: בעברית המדוברת בימינו יש רק תנועה נמוכה אחת שהיא מרכזית או קדמית, אך בשפות אחרות יש תנועות נמוכות אחוריות. הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות סיווג התנועות 17

18 הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות תיאור התנועות 18

19 ᵅ טרפז התנועות צילום רנטגן של הפונטיקאי ג'ונס (1917)
מיקום פסגת הלשון בהגיית שתי התנועות הנמוכות ביותר, ושתי התנועות הגבוהות ביותר. i גבוהה u כדי לאפשר תיאור מדוייק של ביצוע כל תנועה בכל שפה, הציע דניאל ג'ונס (1917) את השיטה הבאה: הוא צולם ברנטגן מבצע את 4 התנועות הנ"ל, שתי התנועות הגבוהות ביותר ושתי התנועות הנמוכות ביותר. לאחר הנחת תצלום על תצלום התקבל האיור המוצג. כשמחברים את הנקודות בקווים שאינם נחצים- נוצר טרפז. הוא נקרא: טרפז התנועות. לפי הנחתו של ג'ונס- בעת הגיית תנועה פסגת הלשון בהכרח תימצא בתוך הטרפז, ולכן הוא צריך להכיל את כל התנועות האפשריות בכל השפות. קדמית צד הפנים אחורית צד העורף a ᵅ נמוכה הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות סיווג התנועות 19

20 טרפז התנועות הוספת 4 נקודות נוספות לטרפז
חלוקת כל קו אורך ל-3 חלקים שווים אל 4 הנקודות הראשונות ג'ונס הוסיף עוד 4 נקודות על-ידי חלוקת שני קווי האורך ל-3 חלקים שווים. נקודות אלה אמורות לציין את מיקום פסגת הלשון בהגיית התנועות המסומנות. 8 התנועות האלה נקראות התנועות היסודיות או הקארדינליות. הן מכוונות לשמש מעין נקודות ציון קבועות, בדומה לנקודות המציינות קווי אורך ורוחב על מפה גיאוגרפית. התנועות הקארדינליות הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות סיווג התנועות 20

21 טרפז התנועות 8 תנועות קארדינליות משניות
ביצוע 8 התנועות הראשיות בהיפוך מצב השפתיים ג'ונס הציג 8 תנועות קארדינליות משניות ע"י ביצוע מדוייק של 8 התנועות הראשיות, אך בהיפוך מצב השפתיים: מעוגלות לעומת בלתי מעוגלות. הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות סיווג התנועות 21

22 הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות תיאור התנועות 22

23 תיאור חיתוכי ותפיסתי תיאור חיתוכי: תיאור התנועה לפי מצב אברי הדיבור בעת הפקתה אופן החיתוך: גובה פסגת הלשון ביחס לחיך בסיס החיתוך: קדמיות או אחוריות של פסגת הלשון מצב השפתיים: שפתיים פסוקות או מעוגלות. עד כה דנו בדרך לתיאור התנועות באופן חיתוכי. הגדרה זו נוגעת למצב אברי הדיבור בזמן ההגייה. מצב אברי הדיבור מאופיין על-ידי: אופן החיתוך, בסיס החיתוך שבהם דנו כבר. ולשלמות ההגדרה נוסיף אליהם גם את מצב השפתיים, שהתיאור עבורו הוא די פשוט. הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות תיאור התנועות 23

24 לא מעשי! תיאור חיתוכי ותפיסתי בעיות בתיאור החיתוכי
קשה לקבוע את מיקום פסגת הלשון קשה לדעת היכן בדיוק נמצא בסיס החיתוך תצלומי רנטגן שביצע הפונטיקאי ראסל (1931) מסלולי הקול של אנשים, שונים בגודלם- תיאור לא אחיד. לא מעשי! תיאור חיתוכי עשוי להיות תיאור מהימן, אך הוא לא מעשי. קביעת מיקום פסגת הלשון אינה פשוטה: איננו חשים דבר בזמן חיתוך התנועה ולכן קשה לדעת מהו גובה פסגת הלשון וגם קשה לדעת איפה נמצא בסיס החיתוך. ונניח שגם נדע מראש מהו המיקום שבו הם אמורים להיות, קשה להגות את התנועות בדיוק במרחקים הנדרשים. בנוסף, פונטיקאי נוסף- ראסל (1931): הוכיח על-ידי תצלומי רנטגן של כמה מאות אנשים שפסגת הלשון אצל אנשים שונים לא תמיד באותו מקום בהגיית אותה התנועה. ולהפך- פסגות לשון שוות הפיקו איכויות שונות של תנועות. הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות תיאור התנועות 24

25 תיאור חיתוכי ותפיסתי תיאור תפיסתי: תיאור התנועה לפי שמיעתה ולפי קליטתה באוזן- ביחס לתנועות אחרות שימוש מחודש בטרפז התנועות! התברר כי האדם מסוגל "לזכור" צלילים וגם מסוגל להגדיר את התנועות במדוייק על-ידי השוואתן לתנועות ידועות אחרות. התברר כי אם נבחר במערכת תנועות שרירותית ונכתוב אותה בתרשים, יוכל אדם לאחר אימון, לקבוע בדיוק את האיכות של התנועה ביחס לתנועות המצוינות בתרשים. רוב ההולכים לפי טרפז התנועות היום טוענים שהוא לא בא "לצלם" את מצב פסגת הלשון, אלא משמש כסכימה המסייעת לתיאור התנועות מבחינה תפיסתית: התיאור של התנועה נקבע לפי תפיסתה על-ידי המאזין ולפי השוואתה לתנועות אחרות שהוא מכיר וזוכר. כאמור: גם בבניית טרפז התנועות נעזר ג'ונס בתפיסה: לאחר מיקום התנועות הקארדינליות הראשיות, האחרות מוקמו ביחסים שווים שכן ההבדלים ביניהם נתפסו כשווים לאוזנו המאומנת של ג'ונס. הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות תיאור התנועות 25

26 תיאור התנועות בעברית בעברית המדוברת יש 5 תנועות
סימון על-ידי סימני התנועות הקארדינליות שבקרבתן בעברית המדוברת מבחינים ב-5 תנועות. היא מייצגת מבטא ספרדי שבו לא מבחינים בין קמץ לפתח ובין סגול לצירה. מסתבר שהדוברים מעמידים את לשונם בערך באותם המצבים להגיית i ואילו התנועות e ו-o מבוצעות אי-שם על על פני קו ההתרוממות הקדמי והאחורי. ולכן נוח לסמן על פני הטרפז אזורים ולא נקודות ספציפיות. הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות תיאור התנועות 26

27 ᵅ תיאור התנועות בעברית מסורת הניקוד:
הניקוד מראה שבימי קדם השפה הייתה עשירה בתנועות פתח: פה פתוח לרווחה קמץ: שפתיים קמוצות הנחה: פתח- תנועה נמוכה קדמית [a] קמץ- תנועה נמוכה אחורית [ ] מסורת הניקוד מראה שבימי קדם השפה העברית הייתה עשירה יותר בתנועות. מקובל להניח כי שמות התנועות מעידים על פה פתוח לרווחה ושפתיים קמוצות. ואכן מצב השפתיים הוא גורם המשפיע על התנועות. ᵅ הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות תיאור התנועות 27

28 תיאור התנועות בעברית המיקום המדוייק של התנועות לפי הניקוד הטברני (אירנה גרבל) אירנה גרבל קבעה את המיקום המדוייק על-פני טרפז התנועות של כל התנועות המסומנות בניקוד הטברני. ניקוד טברני הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי טבריה בראשית ימי הביניים. הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות תיאור התנועות 28

29 תיאור התנועות בעברית השפה העברית חסכונית בתנועות 29
ישנן שפות אחרות שיש בהן הרבה יותר תנועות מאשר השפה העברית. לדוגמא, באנגלית הבריטית יש אבחנה בין 12 תנועות שונות! הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות תיאור התנועות 29

30 תיאור מילולי ולפי סימני ה-IPA
תיאור מילולי: אם יש הבדל בין התנועה הנידונה לתנועה קארדינלית: מוסיפים מאפיינים עדינים יותר מונמכת/מוגבהת ממורכזת דוגמא: המילה פֶּה, היא בין התנועות e ו-Ɛ ולכן היא: קדמית, גבוהה למחצה, מונמכת, בלתי מעוגלת אם יש הבדל בין התנועה הנידונה לתנועה קארדינלית: מוסיפים מאפיינים עדינים יותר . בקריטריון הגובה משתמשים במונחים: מונמכת או מוגבהת. בקריטריון הקדמיות משתמשים במונח: ממורכזת. הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות תיאור התנועות 30

31 תיאור מילולי ולפי סימני ה-IPA
סימן התנועה משמש כבסיס מוסיפים סימני עזר מוסכמים [˕] מונמך [˔]מוגבה [+] קדמי [-] אחורי [..] ממורכז [~] אנפוף דוגמא: המילה פֶּה תיכתב כך- e במקום להגדיר תנועות באופן מילולי אפשר לציין אותן בסימנים. סימן התנועה הקארדינלית הקרובה ביותר מנוקד בסימנים המוסכמים המציינים את ההבדלים. לדוגמא: המילה פֶּה נמצאת קצת מתחת ל-e ולכן תיכתב באופן הבא: ˕ ˕ הגדרת המושג אופן הפקה מעמד הלשון טרפז התנועות תיאור התנועות 31

32 פונולוגיה II - התכונות המבחינות
סמינר בבלשנות חישובית (236817) חורף 2013 תשע"ג, מדעי המחשב- הטכניון ארי ציגלר וענת עציון בהנחיית פרופ' עוזי אורנן 32

33 התכונות המבחינות -תוכן עניינים
מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות בעברית מתכונות לכללי דקדוק מקורות לפרק הזה: בראשית היה השפה, האקדמיה ללשון העברית 2012/ (קדם-תדפיס שניתן על-ידי הפקולטה). 33

34 מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 34

35 מקבוצות לתכונות בתורת ההגה ממיינים את ההגיים לקבוצות
הגה יכול להשתייך לכמה קבוצות IPA מבוסס על חלוקה לקבוצות סותמים קוליים אפיים לשוניים בתורת ההגה נהוג למיין את ההגיים לקבוצות. יש חלוקה שבה הגה יכול להשתייך לכמה קבוצות, וישנן חלוקות בהן הגה משתייך רק לאחת מן הקבוצות, כמו החלוקה לעיצורים ותנועות. המיון לקבוצות הוא נוח כי הוא מאפשר לבלשן לאפיין את הקבוצות במקום לתאר כל הגה בנפרד. מקום החיתוך אופן החיתוך מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 35

36 מקבוצות לתכונות גישה חדשה- תכונות המתארות הגיים
הגה מאופיין על-ידי מספר תכונות התכונות משייכות את ההגה לקבוצות בשנים האחרונות התפתחה גישה חדשה, במקום לשייך כל הגה לקבוצה, מתארים את ההגיים על-פי התכונות המובהקות שלהם. הנימוק העיקרי לגישה זו הוא שכך ניתן לדבר על ההגיים שבקבוצה, תוך כדי הדגשת התכונות המשייכות את ההגה לקבוצה. מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 36

37 קידוד בינארי! מקבוצות לתכונות תכונות מהותיות
חיפוש התכונות והגדרתן באופן בינארי צמצום רשימת התכונות -הכרחית ומספיקה - כל הגה ייוצג על-ידי סט תכונות ייחודי קידוד בינארי! תחילה צריך למצוא מהן התכונות של ההגיים. [בהמשך מוסבר המושג "קידוד בינארי ] בשלב השני יש לצמצם את רשימת התכונות לרשימה קטנה ככל האפשר אשר עדיין תאפשר לתאר כל הגה על-ידי סט ייחודי של תכונות. האם זה מזכיר למישהו מושג מתחום מדעי המחשב? (קידוד בינארי!) סט תכונות בינאריות שייתן לכל הגה קידוד ייחודי- קידוד בינארי. מובן שנרצה שהקידוד יהיה באורך קטן ככל האפשר, כדי לחסוך במקום הדרוש לייצוג. ועל-כן נרצה למצוא סט תכונות קטן דיו, שעדיין מאפשר הבחנה בין ההגיים. מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 37

38 מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 38

39 11 תכונות מתארות 37 הגיים תיאור בינארי אופן החיתוך מקום החיתוך 39 ᴙ ר
עוקף רוטט אפי חוכך סותם סדקי פנימי נסוג מוגבה חודי קדמי + ᴙ ר - x כ q ק הגה/ תכונה לאחר מחקר מעמיק עליו נפרט בהמשך, הגיעו לרשימת סופית של 11 תכונות. ההגיים בשפה העברית מסודרים לפי שיטה זו בטבלה ובה כל הגה מצוי בשורה נפרדת, וכל עמודה מייצגת תכונה. סימני + מציינים שההגה מקיים את התכונה, משבצת ריקה- ההגה לא מקיים את התכונה. סימן -שקול למשבצת ריקה אך הוא מציין כי העדר התכונה מבחין בין ההגה להגה אחר, ולכן היא חיונית להגדרתו. עוד נחזור לטבלה זו בהמשך ונציג אותה במלואה. 11 תכונות מתארות 37 הגיים מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 39

40 תיאור בינארי תכונות הופכיות תכונות שאינן הופכיות [+קולי] ↔ [-אטום]
[+אפי] ↔ [-פומי] (עברית) תכונות שאינן הופכיות [-סותם]  [+חוכך]/[-חוכך] תיאור בינארי -האם תכונה מתקיימת או לא. יש תכונות שהן הפכים מוחלטים כמו קולי ואטום, ולכן אין צורך בשתיהן וניתן להסתפק בתכונת הקוליות בלבד. כלומר ב: [+קולי] וברור ש[-קולי] פירושו [+אטום]. תכונה נוספת נוגעת לדרך שבה יוצא האוויר: [+אפי]=דרך האף ו-[+פומי]= דרך הפה. בשפה העברית הגה הוא או [+אפי] או [+פומי], ולכן גם כאן נוכל לוותר על [+פומי] ולהשתמש רק ב[+אפי]. לגבי מידת חסימת האוויר, כפי שהראינו בתחילת ההרצאה, ישנן יותר משתי דרגות של חסימה, ולכן תיאור בינארי לא מספיק במקרה זה. התכונה: [+סותם] משמעה- חסימה מלאה של האוויר. והתכונה: [+חוכך] משמעו חסימת האוויר מדרגה שנייה של קרבת כלי הדיבור. אך אין זה נכון שאם הגה הוא [-סותם] אז הוא בהכרח [+חוכך] כי כאן יש להביא בחשבון את מידת הרווח בין כלי הדיבור בעת הגיית ההגה. ולכן שתי התכונות הללו חיוניות, ולא נוכל לוותר על אף-אחת מהן. מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 40

41 תיאור בינארי ארבע דרגות התקרבות תיאור אחיד עבור עיצורים ותנועות
מִצְמד -הגה סותם. מֶחְסם - הגה חוכך. מֵצַר -הגה מְצָרי. מִפְתח -תנועה. תיאור אחיד עבור עיצורים ותנועות כאן נצרך יקובסון, בלשן ידוע, להגדיר שאלות מבחן בינאריות גם עבור מקומות החיתוך, שיתאימו גם לעיצורים וגם לתנועות. השאיפה לדבר על מקומות החיתוך באופן בינארי מצריכה אותנו להגדיר באופן מדויק את מידת ההתקרבות של החותך והנחתך בהגיית כל הגה לאורך מסלול הקול -משפתי הקול, דרך הלוע ועד לשפתיים. זוהי החסימה המלאה, כפי שראינו עבור עיצורים. מעבר צר בין החותך והנחתך הגורם למעבר האוויר בו לרעש של חיכוך. מעבר רחב יותר מן המחסם, אך עדיין מוגבל. האוויר העובר בו איננו נחסם אך איננו נע בחופשיות. מחולק ל2 -מיקפץ עבור התנועות הגבוהות, ומפער עבור התנועות הנמוכות. מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 41

42 תיאור בינארי- יתרונות קיום חד משמעי של תכונה בהגה
אחידות התכונות לכלל ההגיים אוניברסליות מותאם לעיבוד מחשב קידוד -חיסכון בסימנים תכונות מבחינות כהסבר לכללי דקדוק. לשיטת התיאור הבינארי של ההגיים כמה יתרונות בולטים: נוכל להגדיר בצורה חד משמעית האם תכונה מסויימת קיימת בהגה או לא. ניתן לשאול את אותן שאלות מבחן הן כלפי העיצורים והן כלפי התנועות. התכונות נובעות מן האנטומיה והפיזיולוגיה של כלי הדיבור של האדם. שיטת התכונות המבחינות מאפשרת להעמיד מערכת שלמה המשותפת לכל השפות. אפילו במידה ותכונה מסויימת אינה נמצאת כלל בשפה כלשהי, עצם העובדה שהתכונה יכולה להיות מוגדרת באופן זהה (וע"י כך גם האבחנה כי היא איננה מבוטאת בשפה הזאת) מאפשרת השוואה בין שפות שונות. כסטודנטים למדמ"ח -היתרון ברור! זהו בדיוק קידוד -מתן סט של תכונות שיוכל לאפיין כל הגה בצורה ייחודית. על כך נרחיב ונראה דוגמאות בהמשך. מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 42

43 מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 43

44 התכונות המבחינות בעברית
מקום החיתוך - קדמי - חודי - מוגבה - נסוג - פנימי - סדקי כעת נפרט על 11 התכונות המבחינות בעברית, אלה שראיתם בטבלה שהצגנו בהתחלה. התכונות מתחלקות לשני סוגים עיקריים: הסוג הראשון הינו "מקום החיתוך". קדמי -התקרבות מירבית נעשית בחלק הקדמי של הפה, באזור השפתיים או בין הלשון לחך הקשה. [f,v,w,m,p,b]. גם [o,u] הן תנועות קדמיות כי השפתיים משתתפות. חודי -חוד הלשון משתתפת ע"י התקרבות לחך הקשה. [l,t,d] מוגבה -ההתקרבות המירבית של הלשון על החך הוא בגב הלשון. ישנם הגיים שהם גם מוגבהים וגם חודיים. נסוג -האזור האחורי של הלשון מתקרב לכיוון החך. פנימי -כיסוי הגרון נע אחורה, מתקרב אל הדופן האחורי של הקנה ואף נצמד אליו. סדקי -על שם שפתי הקול. חלק ניכר מהעיצורים הקוליים הם סדקיים אבל בד"כ יש להם עוד מקום חיתוך נוסף מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 44

45 התכונות המבחינות בעברית
אופן החיתוך - סותם - חוכך - אפי - רוטט - עוקף הסוג השני הינו: "אופן החיתוך". אופן החיתוך אינו תלוי במקום החיתוך אלא במצבם של איברי הדיבור, מידת ההתקרבות שלהם וצורת החיתוך. סותם- התקרבות איברי הדיבור היא במצמד, חסימה מלאה. חוכך -בהפקת ההגה ישנה התקרבות בדרגה שניה. אפי- בהגייתו יורד הענבל ועמו החלק האחורי של הווילון כלפי מטה והאוויר יכול לחדור בעת ההגיה אל חלל האף. [n] רוטט- רעידה של הלשון כלפי החך העליון מאחורי השיניים. חילופים מהירים בין [+סותם] ל [+חוכך]. עוקף- חל מִצְמַד לאורך הציר המרכזי של מסלול הקול אבל זרם האוויר עוקף את המצמד ויוצא מצידי הלשון. העיצורים: מ', נ', ל'. מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 45

46 התכונות המבחינות בעברית
נשים-לב שתכונת הקוליות למשל, לא הופיעה בין 11 התכונות המבחינות. זאת מכיוון שחלק מהתכונות מוסקות על-ידי סט תכונות מסויים. נתאר זאת על-ידי כללי ההיסק הבאים: ניתן לראות שהתכונות [+קולי] ו[+נמשך] מוסקות על-ידי תכונות אחרות, ולכן אין בהן צורך. מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 46

47 47 זוהי הטבלה המלאה של 37 ההגיים בשפה העברית
(+): התכונה נובעת מתכונות אחרות +,-: עיצור המורכב משני הגאים ללא רווח ביניהם. 47

48 מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 48

49 מתכונות לכללי דקדוק חוק חילוף ת' במשקל התפעל בפה"פ נוסח א'
כאשר פה"פ הוא "עיצור שורק": שיכול בינו לבין ת' המשקל (השתמר) כאשר פה"פ הוא צ': שיכול + ת' המשקל הופך ל-ט' (הצטער) כאשר פה"פ הוא ז': שיכול + ת' המשקל הופך ל – ד' (הזדמן) כאשר פה"פ הוא ד' או ט': ת' המשקל מידמה אליו (הטתמר) על יסוד מערכת התכונות המבחינות שתיארנו נראה איך ניתן לנסח כללי דקדוק בצורה קלה ואלגנטית. בספרי הדקדוק מקובל הסדר הנ"ל שכן החוק הראשון הוא כללי יותר, ו-3 החוקים שאחריו הם תוספות. לפי סדר פעולות זה יוצא שהידמות ה-ת (ל-ט או ל-ד) מתרחשת כאשר ה-ת נמצא אחרי העיצור המדמה אותו אליו...כלומר, זהו דימוי לפנים. לעומת זאת, הרוב המכריע של תופעות הדימוי בעברית הן דווקא לאחור, לדוגמא: לה(נ)פיל, ה-פ' דימה אליו את מה שהופיע לפניו ולכן זה דימוי "לאחור". כדי לנסח בצורה יותר אלגנטית וחסכנית את חוקי הדקדוק, רצוי להימנע מתופעות יוצאות דופן. נראה שעל-ידי סדר אחר של החוקים הללו, ניתן לעשות זאת. מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 49

50 מתכונות לכללי דקדוק חוק חילוף ת' במשקל התפעל בפה"פ נוסח מתוקן
1. כאשר פה"פ הוא צ': ת' המשקל הופך ל-ט כאשר פה"פ הוא ז': ת' המשקל הופך ל -ד כאשר פה"פ הוא ד' או ט': ת' המשקל מידמה אליו. 2. כאשר פה"פ הוא "עיצור שורק": חל שיכול בינו לבין ת' המשקל. נהפוך את סדר החוקים, ונגדיר דווקא שחוקים ב-ד הם חוק ראשון, ואילו החוק השני הוא חוק השיכול. מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 50

51 מתכונות לכללי דקדוק חוק חילוף ת' במשקל התפעל בפה"פ נוסח ב' ע"פ תכונות מבחינות 1.דימוי של ת' התפעל לפני עיצור חודי. 2. שיכול (כתלות בקיום חוק 1) למעשה, שיטת התכונות המבחינות מאפשרת ניסוח אלגנטי של החוק באופן הבא: דימוי קורה כאשר ה-ת' מצוייה לפני עיצור חודי. ושיכול קורה אם ורק אם קרה דימוי בשלב הראשון. כעת נסביר כל אחד מהחלקים. מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 51

52 מתכונות לכללי דקדוק חוק חילוף ת' במשקל התפעל בפה"פ
חוק 1: דימוי של ת' התפעל לפני עיצור חודי חוק זה חל בכל מקרה שאחרי ת בבניין התפעל בא עיצור חודי, המוגדר בחוק כמשתנה C. נסביר איך קוראים את החוק הצורני: t הופך למשתנה T, ומימין ללוכסן מופיע התנאי לקיום פעולת הדקדוק במקום ה _. א. לפני ה-t מופיע #hi. ב. אחרי הt יבוא עיצור חודי המסומן בC שהוא בעל התכונות הרשומות מתחתיו. אחרי האות C ישנה תנועה שאיננה i. ג. התנאי בסוגריים המרובעים מציין וגם בין התכונות. (מסלק את ההגיים [R,n,l,r]) ד. התנאי בסוגרים מסולסלים מציין או בין התכונות. (מסלק את ההגה החודי [y] שהוא וגם שלהם). מהו ההבדל בין t ל-T? T מסמן עיצור מסויים (בעל התכונות [-סדקי] ו[-פנימי] ו-T הוא משתנה שיכול לסמן הגיים אחדים, כאשר התכונות שלו המסומנות ב-α ו-β מקבלות + או -בהתאם לתכונות של העיצור החודי C. נציין רק ששאר התכונות של t שלא מצוינות כאן, נשמרות בין t ל-T. מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 52

53 מתכונות לכללי דקדוק חוק חילוף ת' במשקל התפעל בפה"פ 53 מקבוצות לתכונות
כאן ניתן לראות דוגמא -השורש זמן בתוך המשקל התפעל הוא התזמן. ת' הוא תמיד [-סדקי][-פנימי] ואילו ז' הוא [+סדקי] [-פנימי]. לכן נשנה את התכונה הזאת גם ב-ת ונראה לאיזה הגה שיך הקידוד הזה. מסתבר שזהו ההגה [d] (כפי שניתן לראות משורות הטבלה). יש לשים דגש לכך שעדיין לא הפעלנו את כלל השיכול. קיבלנו הדזמן. מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 53

54 מתכונות לכללי דקדוק 54 מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות
כאן ניתן לראות שוב בטבלה, את התכונות פנימי וסדקי של העיצורים הרלוונטיים לדוגמא. מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 54

55 TC > CT / #hi__... מתכונות לכללי דקדוק
חוק חילוף ת' במשקל התפעל בפה"פ חוק 2: שיכול, חילוף מקומות העיצורים בהתפעל TC > CT / #hi__... כעת נתמקד בחוק השיכול: כאן יש לשים לב שרק פועל במשקל התפעל שעבר את החוק ה-I מקיים שה [t] הפכה אצלו למשתנה T, ולכן רק על פועל כזה יופעל החוק השני (ולא על סתם פועל במשקל התפעל). ואז יחול השיכול: TC יהפוך ל-CT. הזדמן < הדזמן מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 55

56 הִשְתַּמֵּר מתכונות לכללי דקדוק חוק חילוף ת' במשקל התפעל בפה"פ
ומה לגבי הפועל הִשְתַּמֵּר ומה לגבי הפועל השתמר? הרי בו חל שיכול, למרות ש-ת' לא עברה דימוי. נראה איך החוק הזה פועל לגביו. מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 56

57 הִשְתַּמֵּר מתכונות לכללי דקדוק חוק חילוף ת' במשקל התפעל בפה"פ 57
נדגים כעת (על הלוח) את הטיפול בשורש הזה: t > T / #hi_s…. t -כרגיל [-סדקי] [-פנימי] S -[-סדקי] [-פנימי], [+חודי], ([-עוקף]^[-רוטט]), [+חוכך] T ללא שינוי, ולכן הוא עדיין t, אך אין עם זה בעיה, T יכול לייצג גם את ה-t המקורי. בכל זאת מפעילים עכשיו את חוק 2 ונקבל את מה שרצינו.  לסיכום -שיטת התכונות המבחינות איפשרה לנו לנסח חוק גנרי המאפשר לדבר על קבוצות של הגיים ולאו דווקא על עיצורים ספציפים (כפי שראינו בניסוח הראשון של החוק). מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 57

58 מתכונות לכללי דקדוק יתרונות הניסוח על-ידי התכונות המבחינות:
מתאים לתופעת הדימוי לאחור בעברית חוק 1 חל על כל העיצורים השורקים אין צורך בפירוט של העיצורים הללו ניסוח קצר, קולע ואלגנטי לחוק יש כוח ניבוי נסכם את היתרונות שבניסוח החוק הדקדוקי הזה בעזרת שיטת התכונות המבחינות: כפי שכבר הסברנו, החוק מתאים לדימוי לאחור, ולא יוצר מקרים יוצאי-דופן. חוק 1 חל על כל העיצורים השורקים, למרות שרק אחדים מהם באמת גורמים לשינוי t. אין צורך בפירוט העיצורים הנכללים בחוק, מערכת אוטומטית הפועלת לפי חוקים תצטרך לבצע לכל היותר 5 בדיקות לגבי התכונות של העיצור. הניסוח משתמש במספר קטן של סימנים (התכונות המבחינות) כדי לבחון מספר גדול של פריטים (עיצורים). אם יתגלה הגה נוסף שהוא בעל התכונות הרלוונטיות, אשר ישמש כפה"פ של פועל במשקל התפעל, צפוי ששני החוקים הללו יפעלו גם עליו. מקבוצות לתכונות תיאור בינארי התכונות המבחינות מתכונות לדקדוק 58

59 שאלות? ומשהו קטן לסיום... 59

60 מקורות תורת ההגה של העברית החדשה, האוניברסיטה הפתוחה קורס 10226, 1982, יחידה 3, אשר לאופר, מבוא לבלשנות, האוניברסיטה הפתוחה קורס 10143, 1992, יחידה 4-5, בראשית היה השפה, האקדמיה ללשון העברית 2012/ (קדם-תדפיס שניתן על-ידי הפקולטה). 60