Η παρουσίαση φορτώνεται. Παρακαλείστε να περιμένετε

Η παρουσίαση φορτώνεται. Παρακαλείστε να περιμένετε

בית ספר "בן גוריון" תשס"ז ברקע "אדון הסליחות" להקת "נקמת הטרקטור" קטע אינסטרומנטלי.

Παρόμοιες παρουσιάσεις


Παρουσίαση με θέμα: "בית ספר "בן גוריון" תשס"ז ברקע "אדון הסליחות" להקת "נקמת הטרקטור" קטע אינסטרומנטלי."— Μεταγράφημα παρουσίασης:

1

2 בית ספר "בן גוריון" תשס"ז ברקע "אדון הסליחות" להקת "נקמת הטרקטור" קטע אינסטרומנטלי

3 תפילת "וידוי" אחד המנהגים המרכזיים ביום כיפור הוא תפילת "וידוי" חשבון נפש כללי שבו מתוודה האדם על חטאיו לפני האלוהים ומכיר בהם. הוידוי הוא חלק מתהליך התשובה שכולל: יסוד נפשי - חרטה על החטא. יסוד מעשי - עזיבת החטא. יסוד רוחני - קבלה לעתיד שלא לחזור על החטא. תפילת הוידוי של יום כיפור מסודרת ומנוסחת לפי סדר האלף - בית: אשמנו, בגדנו, גזלנו...; עם זאת, רבים מוסיפים לתפילה את חטאיהם האישיים.

4 הפיוט -"אדון הסליחות" אחד מפיוטי הסליחות העתיקים. הפיוט נאמר בפי עדות המזרח השונות במשך כל חודש אלול ובעשרת ימי תשובה. הפיוט מונה את הנהגותיו של הקב"ה, את עולמו ואת שבחיו. הפיוט כתוב על פי סדר הא"ב.

5 בפיוט מוזכרים "נוראותיו" של האל: על הפיוט -"אדון הסליחות" בין שני הקצוות הללו מצוי האדם העומד מול האל ומבקש: "הגם שחטאנו, הגם שהכול גלוי וידוע לפניך - אף על פי כן - רחם עלינו כי אתה הוא אדון הסליחות ובעל הנחמות". האל יודע את כל הנסתרות. הכול גלוי וידוע לפניו. רחמיו וחסדיו של האל.

6 "אדון הסליחות" / לא ידוע ספרד ירושלים (חלב) אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת בּוֹחֵן לְבָבוֹת גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת דּוֹבֵר צְדָקוֹת חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ הָדוּר בְּנִפְלָאוֹת וָתִיק בְּנֶחָמוֹת זוֹכֵר בְּרִית אָבוֹת חוֹקֵר כְּלָיוֹת חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ טוֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ מָלֵא זַכִּיּוֹת נוֹרָא תְהִלּוֹת סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת צוֹפֶה עֲתִידוֹת קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת רוֹכֵב עֲרָבוֹת שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת תְּמִים דֵּעוֹת חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ

7 הפיוט הגדרה- פיוט = שיר. המילה "פיוט" מקורה בשורש היווני ποιητής (יצירה), ממנו נגזרת גם המילה "פואטיקה". המושג פיוט מתכוון לכל שירת הקודש העברית שתחילתה בארץ ישראל במאות הראשונות לספירה. ברקע הפיוט "אסדר לסעודתא" ר' יצחק לוריא(האר"י) על פי לחן פרסי

8 הפיוט הפיוט ראשיתו כשירת קודש שבאה לעטר את תפילות היחיד והציבור ואת הטקסים הדתיים והושרה ע"י החזן וקהל המתפללים כחלק מהתפילה. במהלך השנים - הפיוט, כיצירה חיה ומתחדשת, הלך והתרחב מעבר לתפילה.

9 נושאי הפיוטים: מעגל השנה – שבת, חגים ומועדים. שירת הבקשות. קטנות האדם אל מול גדלות האל. פיוטים סביב מעגל החיים. סליחה ורחמים. שירי סוד ומסתורין. שירי שבח והלל. שירי הגות. שירי שמחה. שירי הודיה. שירי גאולה. שירי דוד ורעיה.

10 משמעות הפיוט בשבילי אלי ברקת פיוט מעלה את האדם לחיי איכות רוחניים,ומבטא את הרגשת פנימיותו ונשמתו של הפייטן. אבגדור שנאן יחזקל מקולה הפיוט יקשט את מעמדות התפילה, מחזור החיים והשנה, בכל מקום שבו המיית הלב גוברת על השכל, כשלא די במילים וגם מנגינה נדרשת, וכאשר הקבוע מוותר על מקומו המתחדש. הגדרה ששמעתי מאיש שישב ברח' בכר בפתח מכולת וראה אותי מעיין במודעה המזמינה את הציבור לשירת הבקשות בביהכ"נ עדס: "דע לך" הוא אמר "הפיוטים זה המתיקות של התורה". אורי קרוייזר החוליה החסרה בין אבא שלי לבן שלי.

11 סוגי הפיוטים הפיוטים נקראים לפי סגנונם או מקומם במחזור: "יוצר" - כעין פיוט לברכת "יוצר אור". "אופן" - מפני שהוא קודם ל"האופנים וחיות הקדש". "זולת" - לפי גמר התפילה "אין אלוהים זולתך". "קרובות" - נקראים הפיוטים שנכתבו בשביל חזרת הש"ץ ומקומם בתוך התפילה. "סדר" - הפיוט שבתוך הקרובות המדבר מסדר היום. "סלוק" - הפיוט האחרון שבקרובות. "סליחות" - היו הפיוטים הראשונים. "מענה" - שם נוסף לפזמון, כי הקהל עונה לחזן בטור האחרון החוזר. "מוסטיגאב" - פיוט המתחיל בפסוק מהתנ"ך בכל בית ובית. "שנייה" "שלישיה" - לפי מספר החרוזים בכל בית. "שלמונית" - פיוט שנעשה חרוזיו במשקל ר' שלמה הבבלי. "תוכחה" או "וידוי" - סוגים של סליחות. "קינות" - פיוטים לתשעה באב.

12 סקירה היסטורית ליצירת הפיוט בימי הכנסת הגדולה נהגו לומר פרקי תהלים, קטעים מן התורה ותפילות קצרות. בימי התלמוד לאחר חורבן הבית נהגו להתפלל בבתי הכנסת והורגש ביותר חסרון התפילות ולכן חכמים מבין שליחי הציבור חיברו תפילות והוסיפו להם מנגינות. בימי הביניים בספרד ובאשכנז הגיע פיוט לשיא האומנות, משוררים ברוכי כשרון חיברו פיוטים והוסיפו מנגינות עפ"י רוח התקופה. בימינו משוררים צעירים נוהגים להלחין לחנים חדשים ברוח התקופה לפיוטים עתיקים ועל ידי כך מקרבים את הדור הצעיר לפיוטים. הכנסת הגדולה תקופת התלמוד ימי הבינייםהיום

13 מחברי הפיוטים חזנים שהיו מוכשרים, היו מחברים מנגינות לתפילות שהושרו באזני הצבור. להלחנת התפילות השתמשו באגדות חז"ל, בש"ס ומדרשים המושכים את הלב להיות חומר לפיוטיהם. הפיוטים הסתפחו אל התפילה, כאשר ראה העם כי הגאונים קבלו אותם כחלק מן התפילה. "בשנים הראשונות היה החזן בעצמו קורא ומגנן לפני הקהל שלא היו בקיאין, והם היו שותקין ושומעים ורק לפעמים היו עונים מקצת לפי דעתם". (רש"י סוכה ע"ח)

14 הפייטן הפייטן היה בעל יידע יהודי מקיף ומעמיק, ששילב יכולת יצירה פואטית עם יידע מוסיקלי רחב, שאפשר לו להרכיב באמנות את לחני המוסיקה בת-זמנו על תפילות וטקסטים יהודיים. בנוסף ללחנים שחיבר בעצמו. לא רבים הגיעו למעלה זו לאורך הדורות.

15 ארץ ישראל: יוסי בן יוסי, יניי, רבי אלעזר הקליר הפייטן הראשון חי ככל הנראה בארץ ישראל במאה ה 6. מתקופה זו ואילך הייתה פריחה של יצירה פיוטית בארץ ישראל. בבל: רב סעדיה גאון תימן: רבי שלום שבזי ספרד: דונש בן לברט, רבי יהודה הלוי, רבי שלמה אבן גבירול, רבי אברהם אבן עזרא, רבי משה אבן עזרא אשכנז: מאיר ברבי יצחק ש"ץ מקובלים: האר"י, רבי ישראל נג'ארה פייטנים מפורסמים

16

17 "תקוות ימי" / אלכסנדרה מילים: שייקה פייקוב לחן: שייקה פייקוב פזמון: תקוות ימיי פלסו לי דרך. אורחות חיי כִרעו כִרעו על ברך, כי הלכו להם שירי וכַבדו לי לילותי המילים מילים כמו איבדו כל ערך, כי הלכו להם שירי וכַבדו לי לילותי המילים מילים כמו איבדו כל ערך. אני פייטן פייטן פשוט פורט ושר על דרך. את רחשי ליבי אחרוט בקוּלמוּסי הדק, אבל היום ידיי שותקות ונשמתי עצבת שירתי גועה וניגוני חדל. פזמון אני פייטן פייטן עצוב פורט ושר על דרך. בימי שלוה קולחים שירי כמים צוננים, אבל עתה במיתרי גונחת רק הרוח, וחדרי ליבי עונים לה והומים. פזמון אני פייטן פייטן פשוט פורט ושר על דרך. ראיתי כבר ימים טובים מאלה ידידי ואאמין כי עוד יבואו גם יפים מאלה הזמנים שרק הכסיפו לי שנותיי.

18 לשון הפיוטים הפייטנים גילו שהלשון ודקדוקה לא הספיקו להביע את אשר ברוחם להגיד. השפה הייתה שפה מתה, כתבי הקודש לא היו שגורים בפי העם. ההגבלות שהפייטנים הגבילו את עצמם הכבידו על הכתיבה הבהירה: כתיבה בסדר א"ב פשוט וכפול. כתיבה בסדר תשר"ק. ראשי תיבות של המחבר. חרוזים המשקל הערבי ביתדות. תנועות לפעמים הם הצליחו להרחיב את גבולות הלשון, ולחדש מלים שנתקבלו עד היום.

19 התנגדות לפיוטים סיבות ההתנגדות: א. מפני שאסור להפסיק באמצע התפילה. ב. מפני שהרבו תארים ותשבחות שממעטים את הדמות, והכניסו מלאכים שהיו האמצעיים לסגור ולפתוח שערי התפילה והרחמים, והבדילו בין הצבור ואלוהיו אשר לו לבדו ראוי להתפלל ולא לזולתו. ג. מפני שהש"ץ בעצמו לא הבין כוונתם ושפתם. "הלא זאת רעה חולה וחטאה גדולה, כי לא נשאר לנו כי אם התפילה. ואנחנו בה מתרשלים ואותה מבטלים בעבור שירי הבלים." ר'י אלחריזי מספר ששמע אחד החזנים שלא ידע לקרא את התפילות ובפרט את הפיוטים, ואחד מאנשי הקהל התאונן לפניו: (תחכמוני שער כ"ד)

20 המצדדים בפיוטים "אם הראשונים בני האלוהים בעלי האסופות רש"י הרמב"ן והרשב"א ויתר גדולים אשר בארץ החיים אהבו וחבבו דברי הפייטנים, וחיבה יתירה נודעת להם שהיו בקיאים בהם וקבעו דבריהם כדרבונות וכמסמרות נטועים, אנו כבני חמורים אין אתנו ידע איך להעלות על הדעת בעבור דקדוקי סופרים דקדוקי עניות, לכן חלילה לשום אחד מישראל לבטל הפיוטים בעיר ועיר מדינה ומדינה כמנהגן וכו'". הרב פלעקלש

21 על הפיוט -"שלום עליכם" שמו של מחבר הפיוט לא ידוע, ומקורו מן המאה ה -17 הפיוט מבוסס על אגדת חז"ל בתלמוד הבבלי, מסכת שבת קיט: את הפיוט "שלום עליכם" אומרים או שרים בליל שבת כששבים הביתה מן התפילה לפני הקידוש והסעודה. תניא, ר' יוסי בר יהודה שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומיטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: "יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך", ומלאך רע עונה "אמן" בעל כורחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: "יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך", ומלאך טוב עונה "אמן" בעל כורחו. לכן פונים למלאכים בברכת "שלום עליכם".

22 "שלום עליכם" / מחבר לא ידוע מאה 17 שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאָכִי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאָכִי עֶלְיוֹן מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

23 על הפיוט -"אדון עולם" אחד הפיוטים הקדומים ביותר הידועים לנו המצוי בסדר התפילה של כל עדות ישראל. יש הנוהגים ליחס פיוט זה לרשב"ג, אך אין לכך הוכחות מבוססות. נהוג לשיר אותו לפני תפלת שחרית וכך לפתוח אתו את התפילה ואת היום החדש. השיר זכה ללחנים ונעימות שונות, כל עדה ומנהגה, עד לימינו אנו.

24 "אדון עולם" / מחבר לא ידוע ספרד מאה 12 גְּדָל כֹּחַ וּגְבוּרָה. וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא בְּמִקְדָשׁוֹ תָּגֵל נַפְשִׁי מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶוה והוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִמְיוֹן בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פֵרוּד אלג'יר אשכנז הודו בוכרה מרוקו תימן

25 "אדון עולם" / מחבר לא ידוע ספרד מאה 12 גְּדָל כֹּחַ וּגְבוּרָה. וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא בְּמִקְדָשׁוֹ תָּגֵל נַפְשִׁי מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶוה והוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִמְיוֹן בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פֵרוּד

26 הדס/ה "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו" ספר ישעיה (פרק מא יט) "תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ וְתַחַת הַסִּרְפָּד יַעֲלֶה הֲדַס וְהָיָה לַיהֹוָה לְשֵׁם לְאוֹת עוֹלָם לֹא יִכָּרֵת" ספר ישעיה (פרק נה יג) הדס מרמז על צדיקים שנמצאים לא בסביבה הטבעית שלהם ואעפ"כ הם נשארים. לפי הגמרא בסנהדרין - יש להם יכולת להגן על העולם כולו כמו אסתר שנקראה "הדסה". תניא רבי מאיר אומר אסתר שמה ולמה נקרא שמה הדסה על שם הצדיקים שנקראו הדסים וכן הוא אומר "והוא עומד בין ההדסים". (גמרא סנהדרין צג).

27 על הפיוט -"אהבת הדסה" אחד הפיוטים הידועים ביותר במסורת יהודי תימן, שחובר ע"י גדול משורריה, ר' שלום שבזי, בן המאה ה-17. השיר מושר בכל עת ובמיוחד בשמחת הנישואין, אולי בשל העובדה שהמשורר בחר להשתמש במלים חתן וכלה כדי לתאר את הקב"ה והשכינה.

28 "אהבת הדסה" / ר' שלום שבזי תימן מאה 17 יַחְדָּו עֲלֵי שֻׁלְחָן וְכוֹס דּוֹדִי קְרָא זַמֵּן שְׂרִידֵינוּ וְכָל הַנִּסְגְּלִים מִכּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשְׂמְחָה וַאְזַמְּרָה אוֹצִיא לְכָל סוֹדִי וְאָשִׁיב שׁוֹאֲלִים שֵׁם טוֹב לְמַשְׂכִּילִים בְּדַעַת יָשְׁרָה כִּי הֵם עֲלֵי יִצְרָם בְּוַדַּאי מוֹשְׁלִים תַּאְוַת לְבָבָם לַעֲשׂוֹת טוֹב גָּבְרָה יַעְלוּ לְגַן עֵדֶן וְחַיִּים נוֹחֲלִים אַהְבַת יְחִידָתִי לְטוּב אֵל נָהֲרָה בָּרוּךְ שְׁהוּא נוֹתֵן שְׂכַר כָּל פּוֹעֲלִים שָׁלוֹם כְּנָהָר לַעֲדָתִי יִנְהֲרָה זָקֵן וְגַם בָּחוּר וְכָל הָעוֹלְלִים אָנָא אהֲבַת הֲדַסָּה עַל לְבָבִי נִקְשְׁרָה וַאְנִי בְּתוֹךְ גּוֹלָה פְּעָמַי צוֹלְלִים לוּ יֵשׁ רְשׁוּת לִי אֶעֱלֶה אֶתְחַבְּרָה תּוֹךְ שַׁעֲרֵי צִיּוֹן אֲשֶׁר הֵם נֶהְלְלִים שַׁחְרִית וְעַרְבִּית בַּת נְדִיבִים אֶזְכְּרָה לִבִּי וְרַעְיוֹנַי בְּחֵשֶׁק נִבְהֲלִים בִּנְעִים זְמִירוֹת מִנְּדוּד אֶתְעוֹרְרָה וַאְנִי וְרַעְיָתִי בְּרִנָּה צוֹהֲלִים בִינוּ עֲדַת קֹדֶשׁ בְּשִׁירָה חֻבְּרָה חָתָן וְהַכַּלָּה בְּחֻפָּה נִכְלְלִים זֶה יוֹם שְׂמָחוֹת לַאֲיֻמָּה יָקְרָה כִּי הִיא וְדוֹדָהּ חֵן וְחֶסֶד גּוֹמְלִים

29 על הפיוט -"התקווה" ההמנון הלאומי של מדינת ישראל מבוסס על בתיו הראשונים של שירו של נפתלי הרץ אימבר "תקוותנו". בבתים הבאים באה לביטוי המיה דתית בת דורות התרפקות על קברי אבות, דמעות על חורבן המקדש ובת ציון הבוכייה בין חרבות ירושלים, מוטיבים היונקים מאם הקינות - מגילת איכה, מקינות שנאמרו על ידי אבלי ציון לדורותיהם ומעולם הפיוט בכלל.

30 על הפיוט-"התקווה" השיר המקורי נשא אופי דתי מובהק, ואולם הפיכתו להמנון התאפשרה בעקבות החלפת השורות האחרונות של הפזמון. "לשוב אל ארץ אבותינו, לעיר בה דוד חנה" ''להיות עם חפשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים'' לפי הצעה שהציע ד''ר כהן-מטמון בשנת תיקון זה התקבל רק בארץ, ואילו בגולה המשיכו לשיר במשך למעלה מחמשים שנה את הנוסח המקורי שלו.

31

32 כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִייָּה וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָותֵנוּ הַתִּקְוָוה הַנּוֹשָׁנָה לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ לְעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה. "התקווה" / נפתלי צבי אימבר ברקע שירתם של ניצולי מחנה הריכוז ברגן בלזן ביום שחרור 1945

33 על הפיוט -"אנא בכח" פיוט קדום זה, שבמרכזו תחינה שה' ישמע זעקת ישראל ויבוא לעזרתם, מיוחס לתנא ר' נחוניא בן הקנה, שלו יוחס גם הספר הקבלי 'ספר הקנה'. בשל משמעותו זו של השם הקדוש הזה: יש האומרים את הפיוט לפני השינה, קודם שהנשמה עולה למקום מחצב הנשמות (לפי תיקוני זוהר) יש האומרים אותו קודם פטירתו של אדם מן העולם, לאחר אמירת וידוי. כמו כן נוהגים לומר את הפיוט בסמוך לספירת העומר. הפיוט מופיע גם בקמעות ובלוחות "שיויתי" בבתי כנסת.

34 "אנא בכח" / ר' נחוניא בן הקנה ישראל מאה 21 אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ תַּתִּיר צְרוּרָה קַבֵּל רִנַּת עַמֶּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ תָּמִיד גָּמְלֵם חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד

35 לסיום זמרת הפיוט שרדה עד היום כפעולה בעלת גוון חברתי שהיא מעבר למשמעויות הדתיות של הטקסטים. בכך היא מסמנת קשר ישיר בין ההווה לעבר, מחברת בין מרחבים גיאוגרפים שונים, מסמלת את הרציפות ההיסטורית של השימוש בשפה העברית, וקושרת בין היוצרים הקדומים לאלו מבני זמננו. אדווין סרוסי


Κατέβασμα ppt "בית ספר "בן גוריון" תשס"ז ברקע "אדון הסליחות" להקת "נקמת הטרקטור" קטע אינסטרומנטלי."

Παρόμοιες παρουσιάσεις


Διαφημίσεις Google